יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

הרפורמה לתכנון

גם אני, כמו רבים מהנהנת בראש כל פעם שמישהו אומר ה"רפורמה לתכנון" כשבעצם, תכל'ס אני לא לגמרי מבינה מה זה אומר. ברור שיש כאן חוק מאד בעייתי אבל במה הוא בעייתי?
עשיתי קצת שיעורי בית ושוחחתי ארוכות עם מהנדס המועצה יוני פרג'ון והנה הסבר פשוט.

הרפורמה לתכנון מביאה שינוי בחוק בשני תחומים: בתחום הרישוי ובתחום התכנון.
בתחום הרישוי (היתרי בניה וכיוב')
המצב הקיים: ועדת הרישוי כפופה לוועדה המקומית. התכניות נבדקות על ידי בעל הסמכות וההכשרה לכך בועדה המקומית ומאושרות על ידי הועדה המקומית.
מה הבעיה? ישנן רשויות שעובדות בעומס גדול וקצב אישור התכניות איטי מהרצוי.
המצב המוצע ועדת הרישוי תהיה מופרטת. תכניות יועברו לבדיקה על ידי משרדים פרטיים ויוחזרו לאישור בועדות המקומיות.

בתחום התכנון
המצב הקיים: הועדה המקומית דנה ומאשרת תכניות אשר בסמכות ועדה מקומית ובתכניות שהן בסמכות הועדה המחוזית.
תכניות שהן בסמכות ועדה מקומית אלה הן שינויים בתכניות מתאר שאינם משנים יעודי קרקע כמו החלפות שטחים, קביעת קו בניין וכו'. בעקרון הועדה המקומית רשאית לאשר תכנית כזו והתכנית מועברת לועדה מחוזית לעיון. בפועל מדיניות היועץ המשפטי של משרד הפנים הוא להקשות על אישור תכניות מסוג זה. והועדות המחוזיות מערימות קשיים. דוגמא לתכנית כזו היא תכנית ההרחבה הקהילתית של קיבוץ אליפז שבתחום הקו הכחול. במסגרת אותה תכניות הוגדרו זכויות בניה לאפשר את ההרחבה. התכנית אושרה בועדה המקומית והועברה לעיון במחוזית ונעצרה.
תכניות מתאר שהן בסמכות הועדה המחוזית עוברות את הועדה המקומית להתייחסות הועדה ומועברת להמשך טיפול בועדה המחוזית.
מה הבעיה? ישנן כמה בעיות. ראשית הועדות המקומיות אינן זוכות לעצמאות להן הן זכאיות בתוקף החוק (על פי תיקון 46 לחוק התכנון והבניה). העבודה בועדות המחוזיות נערמת והן אינן עומדות בעומס. לוקח בין שנתיים לעשר שנים לאשר תכנית מתאר! אפשר לפתור את הבעיות בשינוי עמדתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים ובהוספת תקנים לועדות המחוזיות ואפשר כמובן לעשות רפורמה.
המצב המוצע: הועדות המקומיות יקבלו יותר סמכויות. הועדות המקומיות ידונו ויאשרו תכניות מתאר מפורטות ברמה המקומית (תכנית מתאר מפורטת שיש לה כבר תכנית רקע לאזור, באזור שלנו הכוונה היא להפוך את תכנית האב לתכנית מתאר המגדירה יעודי קרקע). ועדה ארצית לתכנון ובניה תפקח על החלטות הועדות המקומיות.
הועדות המקומיות תהפוכנה לועדות מקצועיות. מהנדס המועצה יקבל מעתה זכות הצבעה בועדה ובנוסף הועדות תתוגברנה בנציגים מהרשויות השונות (רט"ג, משרד הבריאות, רשות העתיקות וכו').
הועדות המחוזיות לעומת זאת תאבדנה מכוחן. הן יעסקו כעת רק בתכניות יעודי קרקע. ולא בתכניות מתאר מפורטות.
המבנה הארגוני החדש אמור לפשט את תהליך אישור התכניות.

מה זה אומר על הועדה המקומית שלנו?
הודה המקומית תמשיך להיות מורכבת מנציגי המליאה. מהנדס המועצה נשאר יו"ר הועדה המקומית ויזכה גם הוא לקול בהצבעות. בנוסף תתוגבר הועדה בנציגים מקצועים בעלי זכות הצבעה. הרפורמה אולי תעלה את רמת הדיון על התכניות ותחייב את המגישים ליתר רצינות מול הועדה אבל דמיינו לכם את מערכת הלחצים בוועדה המקומית בעיריית אילת?

מה טוענים המתנגדים לרפורמה?
המטה לתכנון אחראי אשר שותפים בו ארגוני סביבה, חברה ואחרים הוציאו נייר עמדה לנושא הרפורמה ובו הם מנמקים בבהירות את ההתנגדויות.
הטענה העיקרית היא נגד אופן קידומה של הרפורמה. על כך שהתהליך הוא ללא שימוע ציבורי. ועל כך שהיא למעשה מיותרת. ניתן ליעל את הטיפול בתכניות המתאר על ידי חיזוק הועדות המחוזיות ובהכלה של תיקון 46 המגדירה את סמכויות הועדות המקומיות. אין צורך בשינוי החוק.
על הרפורמה עצמה טוענים המתנגדים:
• הרפורמה תגרום לכך שמהירות האישור יבוא על חשבון איכות התכניות.
• לצורך יישומה של הרפורמה יצטרכו לבנות יחידות שלמות במשרד הפנים לטיפול ב 116 הועדות המקומיות.
• הרפורמה תבטל את ההיררכיה החשובה במערכת התכנון, תיצור כאוס תכנוני ותחשוף את הועדות להשפעה מאסיבית של בעלי עניין פוליטי וכלכלי.
• בין הועדות המקומיות לארציות נשאר חלל ריק שמונע תכנון אזורי ועלול להביא להתנגשויות בין הרשויות השונות.
• הציבור יאבד מיכולתו להשפיע על הליכי התכנון. הסמכויות הועדה הארצית תבואנה על חשבון יכולת הציבור וגופים מקצועיים להשפיע על אישור התכניות.
• בתחום הסביבה:
o ביטול הועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים וסעיפי חוק המגנים על שטחים אלה.
o הפרטה של תסקירי השפעה על הסביבה
o החוק החדש אינו נותן מעמד למועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע.
• בתחום החברה:
o על פי החוק הקיים אין ייצוג של משרד הרווחה במוסדות התכנון אבל האוכלוסיות מוגנות היטב על פי חוק התכנון והבניה. החוק החדש אינו מסדיר ייצוג הולם לאוכלוסיות אלה בועדות התכנון אבל מחלישה את זכויותיהם בחוק.
• העדר שקיפות:
o הועדות המחוזיות והארציות אין מחויבות בפרסום ישיבותיהן או בתמלול הישיבות.
o האפשרות היחידה לציבור להשפיע על תכנית היא בהתנגדויות או בהשפעה על נציגויות בועדות. המצב אינו שונה בהרבה מהמצב היום אלא שהדיונים יתנהלו במסלול מהיר יותר.

האם איום הרפורמה הוא ממשי? צריך לקחת כל הצעה כזו ברצינות ולנקוט עמדה אחראית. הרפורמה אמורה בתקופה הקרובה להידון בועדות הכנסת. לפי הפרסומים בעיתונים היא לא תגיע רחוק אבל במדינה כמו שלנו צריך לגלות ערנות.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה