יום שישי, 8 באפריל 2011

חולות סמר - אפילו הקבלן לא רוצה לפגוע בהם


תקווה למניעת הפגיעה החמורה במה שנותר מהדיונה האחרונה בערבה: קבלן עבודות העפר, דניאל בן-ארי, שזכה במכרז לחציבתם של 400 דונם חולות, נפגש עם ארגוני הסביבה. ראשי חברת בן-ארי התוודעו לחשיבותם של ערכי הטבע והנוף המיוחדים של חולות סמר במהלך הדיונים בעתירה שהגישה "אדם, טבע ודין" נגד החציבה. הקבלן מוכן לגבש מוצא שיאפשר לו לוותר על החציבה - בלא שייפגע כלכלית.

ארגון "סביבה בריאה בערבה" (סבב"ע), מברך את חב' בן-ארי על הנכונות לדון בפתרונות שימנעו את הרס הדיונה. סבב"ע סבורה שהמדינה צריכה להשיב לקבלן את הפיקדון (1,000,000 ש"ח) ולהתחיל לקדם באחריות וברצינות חלופות מעשיות לאספקת חול לתעשיית הבנייה באילת - באופן שיקטין נזקים קיימים ויבלום כל פגיעה נוספת בתא שטח ייחודי בארץ ובעולם. במידה שהמדינה לא תעשה זאת, ננסה למצוא פתרונות אחרים שיאפשרו לחברת החציבה לצאת מהתחייבותה מבלי להינזק. בשבוע שעבר (30.3) קיימו חברי "התנועה הירוקה" ומגמה ירוקה בהשתתפות תושבים מהערבה, הפגנה מול הכנסת בקריאה להתערבותו של אריאל אטיאס, שר השיכון, האחראי על מינהל מקרקעי ישראל. נאמני הסביבה מביעים תקווה שהמשרד להגנת הסביבה, שכבר הודיע בבית המשפט העליון כי הוא מתנגד לחידוש החציבה בחולות, ייקח תפקיד מרכזי ופעיל יותר בניסיון להגן על מה שנותר מהדיונה: בעבר השתרעו חולות סמר על כ-10 קמ"ר.

כיום, לאחר שנים של ניצול לטובת החקלאות ותעשיית הבנייה בערבה, נותרו רק 2.3 קמ"ר, פחות מרבע משטחם המקורי של החולות. למרות זאת, ועל אף שלא בוצע תסקיר השפעה על הסביבה (כפי שמחייב החוק על פי תמ"א 35), שווקו עוד מאות דונמים לחציבה. עתודות החול בחלקות אלו הנן קטנות בהשוואה להררי החול שנערמו ממערב לכביש הערבה, כתוצאה מפעילותם הארוכה של מכרות תמנע. על פי בדיקות מקצועיות שבוצעו בחודשים האחרונים, נראה כי חומר זה מתאים בהחלט לבטון – לאחר טיפול פשוט וזול - ויכול לשמש את האזור למשך עשרות שנים. עד היום התעלמה המדינה מהאפשרות להפוך את המפגע הנופי הזה למשאב בעל ערך לאומי. חולות סמר, בחולות אלו נמצא מגוון מינים ומגוון גנטי יחודי ביותר. החולות מהווים יחידת נוף עשירה עם יונקים, עופות, זוחלים וחרקים שזה המקום האחרון שניתן לראות אותם בארץ. המשך החציבה באזור עלול להכחידם.

1 comments:

הדברה ירוקה אמר/ה...

חס וחלילה, חלילה וחס ושלום. עד מתי ימשיכו לתעדף רציבת אוצרות טבע, פגיעה באיזון הטבעי של הסביבה והרעת תנאיהם של בעלי חיים על פני שמירה על הירוק המועט שנותר לנו? שוב לפגוע במזיקים שבחי? בעיר, ניש לי כל הסכמה להשמדת מזיקים המונית, וגם שם באמצעים ירוקים כאלו ואחרים - אך למה להרגם בטבע? פיכס.

הוסף רשומת תגובה