ארגון סביבה בריאה בערבה, ארגון הסביבה המקומי של תושבי חבל אילות פועל למען עצירת תכנית הכריה בחולות סמר למעלה משלוש שנים. אנו גאים בהישגים במאבק עד כה ואני נרגשת מכך שממאבק קטן ומקומי זכינו לתמיכה רחבה מתושבי הערבה, אילת ומרחבי המדינה כולה. אנו גם נהנים מתמיכתם של ארגוני סביבה נוספים בהם היחידה הסביבתית של המועצה, רט"ג, חלה"ט, אט"ד, תנועה ירוקה ומגמה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה, ללא שותפויות אלה סיכויינו לנצח במאבק היו קטנים בהרבה.
ארגון סבב"ע פועל להגנה על השטחים הפתוחים במועצה האזורית חבל אילות שחולשת על 13% משטחה של מדינת ישראל. תנופת הפיתוח החשובה כל כך לקהילה הקטנה שלנו מאפשרת לעיתים לשכוח משיקולים סביבתיים. על ידי לימוד נושאי פיתוח וסביבה אנו פועלים לקידום השיח הציבורי-דמוקרטי ומעודדים
למעורבות סביבתית וחברתית. רק כך נוכל להביא לחשיבה ועשייה על פי ערכים של קיימות וחזון סביבתי.
חשוב שנזכור ששליחותנו אינה מסתיימת הערב אחרי רדת החשיכה. עלינו להמשיך לפעול כולנו לעצירת תכנית הכרייה בחולות. עתיד החולות ומגוון המינים העשיר החי בהם הוא בידיים שלנו. עלינו להמשיך להפעיל לחץ על שר התשתיות ח"כ ד"ר עוזי לנדאו, על שר הבינוי והשיכון ח"כ אוריאל אטיאס, על שר הפנים ח"כ אלי ישי ועל
מנכ"ל המנהל מר בנצי ליברמן על מנת לשנות את ההחלטה המוטעית. עלינו לעצור את תכנית הכרייה כי ישנן חלופות לחול הדיונות אבל אין חלופות לדיונות.
תודה לשותפיי הקרובים אסף אדמון, נעמה פישר, ראובן זלצ דורון ניסים וכל צוות המחוז, ולחבריי בארגון סבב"ע, תושבי האזור שעזרו לממש את האירוע המדהים הזה. ותודה אחרונה לכם על שהגעתם ללמוד, לחוש וליהנות מחולות סמר.
יום שבת, 22 באוקטובר 2011
למעלה מ-1500 אנשים הגיעו לארוע מחאה בחולות סמר
0 comments
יום שישי, 7 באוקטובר 2011
ראיון רדיו עם רינו צרור בתכנית מה בוער 6.10
יום חמישי השבוע שוחחתי עם רינו צרור בתכנית "מה בוער" בגל"צ. חשבתי שהשיחה עוברת חלק עד שהעלו מולי את דוד דויטש מנהל תכנון של מנהל מקרקעי ישראל.
כפי שתשמעו אותי אומרת בקאמבק הזהיר בראיון - יש לי הרבה כבוד לדוד דויטש. בפועלו כמנהל תכנון במנהל הוא עשה הרבה למען חקלאי הערבה ובכלל אבל לעניין חולות סמר ידידי דויטש טועה טעות מרה. ואילו ידעתי שהוא עומד לעלות לשידור הייתי מרחיבה על כך שמנהל מקרקעי ישראל לא קשובים בנושא חולות סמר. מה זה לא קשובים? אטומים.
טענותיו של דויטש על העדר עתודות חול באילת הופרחו. הופרחו על ידי מספר גורמים מקצועיים אבל הוא אינו מקשיב ואינו מפנים שישנן חלופות לחול מסמר.
הוכח מדעית שקיימת סבירות גבוה להתאמת 30 מיליון טון חול מערימות הטפל בתמנע לתעשיית הבטון לבניה ובוודאי התאמה לסלילה.
הוכח מדעית שניתן למחזר חומרי בניה לשימוש חוזר. קיימות עתודות חומר מספיקות בעיר לתקופה ארוכה.
הוכח שמחצבות קיימות בעיר אילת מסוגלות לספק קרוב ל 40% מצריכת החול בעיר.
הוכח כלכלית שמחירי הדירות באילת לא יושפעו משימוש בחול מסמר.
הוכח שפיתוח העיר אילת וסביבותיה ממשיך גם בלי חול מסמר.
דויטש טוען בשיחה שאין זה באחריות המנהל לקבוע אם תהיה או לא מחצבה בחולות סמר. גם בזה הוא טועה. מנהל מקרקעי ישראל צריכים להוביל לחשיבה מקיימת של ניהול משאבי הטבע והקרקעות במדינה.
להלן הקישור לתכנית הרדיו
0 comments
הוגשה עתירה מנהלית נגד המכרז לכריה בחולות סמר
מינואר ועד לפני כחודש ימים פעלנו אסף אדמון מנהל היחידה הסביבתית אילת אילות, אסף רוזנבלום עו"ד מאדם טבע ואני לאיתור המידע הדרוש להוכיח שמנהל מקרקעי ישראל שיווק כמויות חול גבוהות מהמותר על פי תכנית המתאר.
עשרה חודשים חיפשנו אחר המידע. את הסאגה כולה תיאר אביב לביא בכתבתו "תירוצים כמו החול" לפני כמה שבועות.
לינק לכתבה מופיע כאן בבלוג.
על פי המידע שבידינו הקבלן דניאל בן ארי קיבל זכויות כריה של כ 2 מיליון טון חול בחולות סמר בתוך חלקות ג-ד. זאת כאשר כמות החול המותרת בכל המגרשים א-ה היא מיליון טון בלבד. יש להזכיר גם שמגרשים א-ב כבר נכרו ומוצה מהם למעלה מ-200,000 טון חול. יש בכך הפרה של חוק התכנון. יש בכך הפרחה של המנטרה החוזרת של מנהל מקרקעי ישראל שחולות סמר הם עתודות החול של העיר אילת. ואולי, תקוותנו היא שיש בכך עילה מספקת לביטול המכרז.
השבוע הגשנו סועתירה מנהלית נגד מכרז מנהל מקרקעי ישראל בחולות סמר באמצעות עו"ד נירית לוטן מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב במאמץ לעצור את תכנית הכרייה.
נוסח העתירה מופיע כאן.
יום שישי, 30 בספטמבר 2011
ביקורו של כתב הארץ צפריר רינת בחולות סמר
0 comments
פניה למנכ"ל המנהל החדש בנצי ליברמן
לכב' מר בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל
ראשית אנו מברכים אותך על מינוייך לתפקיד מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל ומאחלים לך הצלחה בתפקיד החשוב.
אנו פונים אליך בבקשה דחופה לעזרה להצלת אוצר הטבע הלאומי - חולות סמר.
חולות סמר, גוש החולות האחרון בערבה הדרומית, הינו בית גידול ייחודי לבעלי חיים אשר רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הדיונה אף הוגדרה בתמ"א 35 כחלק מ"מכלול נופי בקעת תמנע", אחד מארבעה אתרים בנגב כולו שערכיותם הנופית והסביבתית גבוהה ביותר. מחולות סמר, שהשתרעו בעבר על שטח של כ-7000 דונם, נותרו כ-2000 דונם וזאת עקב כריה, שימוש חקלאי ופיתוח סביבתי.
מתוך מה שנותר מן הדיונה, עדיין מיועדים כ-700 דונמים לכרייה. למרות התנגדות ציבורית נרחבת (רבבות אזרחים חתמו על עצומה שהופצה לפני שלוש שנים, הקוראת להגנה על החולות), השלים מִנהל מקרקעי ישראל את הליך שיווקם של עוד 400 דונמים לחב' אליקים בן-ארי בע"מ.
• בית המשפט לעניינים מנהליים (דרום) דחה עתירת תושבים ועמותת "אדם, טבע ודין" שהצביעה על פגמים מהותיים בעריכת המכרז – וזאת מחמת השיהוי בהגשתה. הערעור שהוגש נדחה על ידי ביהמ"ש העליון.
• השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, נפגש עם קודמך בתפקיד, מר ירון ביבי, וביקש ממנו להקפיא את תהליך הכרייה עד לבירור מידת מעשיותן של החלופות.
• ביוזמת חבל הכנסת איתן כבל, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בעתיד החולות ב-22 ביוני ש"ז.
1. הוועדה המליצה לבחון חלופות זמינות לאספקת חול, אשר יתנו מענה לצורכי הפיתוח של אילת.
2. הוועדה קראה לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ולשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לפעול מיידית בשיתוף עם מִנהל מקרקעי ישראל, כדי למנוע פגיעה מיותרת בחולות סמר.
3. הוועדה קראה לבחון ברצינות את האפשרות להעמיק את החציבה באזורים שכבר נוצלו, מגרשים א' ו-ב', וכן בשטחים הסמוכים, השייכים לקיבוצים סמר ואליפז (האמורים לשמש להקמתם של מתקנים סולאריים).
4. הוועדה ביקשה משר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, ומהמפקח על המכרות, להעביר לה תוך ששה חודשים תוכנית לאומית לחציבת חול, וכן לבחון אפשרויות לייבואו מירדן. נציין כי שטחי החול שמעברו המזרחי של הגבול משתרעים על כ-80 קמ"ר (!). זאת, כאמור לעומת אותם 2.3 קמ"ר שנותרו בצדנו.
• הקבלן אליקים בן ארי הביע בפנינו נכונות לוותר על המכרז, ובתנאי שיוחזרו לו כספי המקדמה שהעביר למדינה.
• מנהל המחוז ברשות הטבע והגנים תוכנית חלופית להרחבתה של שמורת הטבע לאזורים המיועדים להיחצב. מסמך זה נמסר לאנשי הוועדה המקומית חבל אילות.
• לאחר שנים של עיכובים בוצעו באמצע אוגוסט (במימון משרד התשתיות), בדיקות עומק במגרשים שכבר נכרו, כדי להעריך את הרכב תת-הקרקע. התשובות צפויות בתוך שבועות אחדים בלבד.
• חלופות נוספות שטרם נבחנו לעומקם: ניצול ב"טפל תמנע" (ערימות חול בהיקף של עשרות מיליוני טונות, שנכרו בדרך לשכבות העפרה המכילה נחושת). דו"ח שהוכן בהזמנה של היחידה הסביבתית אילת אילות על ידי המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים קבע כי ניתן להפיק מחומר גלם זה "חול מודרג" שהתאמתו לבטון עולה על חול שמקורו בדיונה הסמוכה. וכן שימוש בחול מחצבה – שהוא תוצר לוואי של תעשיית החצץ באילת.
• שמונים מדענים ואנשי אקדמיה מתחומי האקולוגיה והתכנון חתמו על חוות דעת מקצועית שהועברה למינהל מקרקעי ישראל, הקוראת לדחות את עבודות הכרייה המתוכננות בחולות סמר, עד לגמר בדיקת החלופות השונות לאתרים לאספקת חול.
מתוך המכתב: "חולות סמר הינן משכן למגוון מדהים של בעלי חיים, ביניהם: צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, ארנבות, דרבנים, ירבועים, גרבילים, אלימון, מיני נחשים רבים, שנונית האז, נחושית חולות, שממית ערבה, ועוד חסרי חוליות רבים, חלקם ייחודיים לחולות סמר. הממצאים הללו... מעידים על כך שמדובר בגוש חולות מיוחד במינו, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה. במחקר קודם התברר שישנם הבדלים במגוון המינים בין שני צידי הגבול ושלא ניתן לסמוך על כך שיחידות נוף מהצד השני של הגבול יהוו תחליף לפגיעה בצידו האחד של הגבול.
"הוכח מדעית, בסקר שבוצע לאחרונה על ידי המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים, כי החול מעודפי הכרייה במכרות תמנע יכול לשמש למשק הבנייה. בימים אלה מושלמות הבדיקות האחרונות להשלמת דו"ח זה. במידה ותוכח כדאיות ניצול החול בערימות הטפל, החול שיופק מערימות אלה מבטל לחלוטין את הטענה שאין חלופות לחול... תועלת חול לבנייה מחולות סמר לא שווה לעלות ההפסד של אוצר טבע ברמה בינלאומית. לכן, אנחנו מבקשים להקפיא מיידית את כל הפעילות לקראת הכרייה והחציבה, עד לפרסום תוצאות בדיקות החלופות השונות לחול, כולל הבדיקות מערימות הטפל של תמנע".
בימים הקרובים עומד הקבלן אליקים בן ארי לכרות ולהשמיד חלק ניכר מחולות סמר. אנו תושבי אילת וחבל אילות וארגוני הסביבה: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה וסביבה בריאה בערבה מנהלים את המאבק למען הצלת חולות סמר. זה לא מאבק נגד, זה מאבק בעד, בעד בשפיות, בעד המשכיות, בעד הטבע וכן, גם בעד פיתוח, אך שיהיה מאוזן, נכון ומקיים. יש פתרונות וחלופות אחרות לאספקת חול לבניה, מלבד הדיונה הקסומה בחולות סמר.
גורל חולות סמר אינו רק עניין משפטי או כלכלי. זהו נכס סביבתי חסר תחליף. אנו זקוקים לעזרתכם בהצלת הדיונה האחרונה בערבה.
אנו מבקשים את התערבותך המיידית כדי לעצור את כניסת הדחפורים לחולות סמר.
בברכת שנה טובה
טל גולדמן,
בשם ארגוני הסביבה החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין ותושבי אילת אילות למען צדק סביבתי.
מרכזת ארגון סביבה בריאה בערבה
על עמדתו של ליברמן בתקשורת , נקווה שזו אינה עמדתו הרשמית.
0 comments
יום שישי, 16 בספטמבר 2011
תירוצים כמו החול
ההתנהלות השערורייתית של מינהל מקרקעי ישראל. הביצוע בשטח שלא תואם לכאורה את
תוכנית המתאר. סקר גאולוגי שלא בוצע בזמן. והדחפורים שמקבלים אישור סופי לגרוס
נכס טבע מהשורה הראשונה בישראל. כל השאלות שמטילות ספק בלגיטימיות של הכרייה
ושל התהליכים שיובילו להרס הדיונה האחרונה בערבה.
המאמר מתאר את את התנהלות המאבק להצלת חולות סמר בחודשים האחרונים.
לא מוזכרים בכתבה שותפים רבים שלנו כמו היחידה הסביבתית אילת אילות ובראשה אסף אדמון, החברה להגנת הטבע, התנועה הירוקה, חיים וסביבה, מגמה ירוקה ועוד. אנו מקווים להוכיח את טעותו של אביב לביא במאמר - ושנזכה במאבק הצודק להגנה על הדיונה הגדולה בערבה.
הקישור למאמר כאן
בקרוב יתחילו עבודות הכרייה בחולות סמר
אנו פועלים בכמה מישורים נגד פעילות הכרייה. אבל זה הזמן לפעולה אזרחית משמעותית. אין לנו ברירה! ביום רביעי 21.9 תתכנס ועדת ההיגוי של סבב"ע לדון בפעילות קהילת האזור נגד התחלת עבודות הכרייה.
0 comments
נמצא מימון ביניים להמשך פעילות סבב"ע
קיבוץ יטבתה העניק הלוואה למכון ערבה אשר תאפשר מימון הפעילות עד שימצאו מקורות תקציביים לפעילות שוטפת של הארגון.
דברים רבים נכנסו להקפאה בתקופה זו ואני מקווה שלאט לאט אוכל לחזור לענינים ולתנופת העשייה שקדמה לתקופת המשבר.
1 comments
יום שבת, 30 ביולי 2011
מחאת תושבים בסיור באתר הקומפוסט האזורי
0 comments
יום שישי, 8 ביולי 2011
סרטון חדש ברשת על חולות סמר ועמק ססגון
טבע או נדל"ן? שתי פיסות מדבר לפני הכרעה
שני מאבקים סביבתיים עומדים בפני
הכרעה: היזם שעתיד לכרות חול בדיונות סמר שבערבה לטובת תעשיית הבנייה באילת צפוי
להתחיל בעבודות, ובעמק ססגון שבתמנע יוחלט אם להעתיק את מיקום המלון או להותיר אותו
במקומו, בניגוד לעמדת ארגוני הסביבה .
לידיעה המלאה ולסרטון המצורף
0 comments
מפגש בנושא תכנון בר קיימא בחבל אילות
במונח פיתוח בר קיימא מצוייה הכוונה להגן ולשמר את משאבי הטבע הייחודיים שלנו בערבה: על הנוף המדברי הבתולי, על האויר הנקי, על אוצרות הטבע כמו חולות הדיונות ומי התהום, על אתרי המורשת והארכיאולוגיה, על השטחים הפתוחים כמו מניפות הסחף והמלחות או השטחים החלקאים ועל האנשים המיוחדים שהגיעו להתיישב בערבה.
O המועצה הינה כלי מרכזי להובלה של תהליכים מקיימים. חסר תאום של ציפיות התושבים
מהמועצה להתנהלות מקיימת. אך יש לכבד את החלטות הגופים הנבחרים במועצה. ההעדפה של
תושבי האזור לפיתוח מקיים צריכה לקבל ביטוי בהקצאת המשאבים, כאשר ברור שלפיתוח
מקיים ישנן השלכות כלכליות.
o הדגשים לצמיחה ושגשוג אינם בהכרח הדגשים
לפיתוח.יש למצוא את קו האמצע בין הפיתוח והשימור, בכדי להפחית נזקי פיתוח צריכה
להיות ראייה מערכתית יותר ולהמנע מתהליכים בלתי הפיכים. יש להשתמש במערכת ערכים ולא
בסולם ערכים בכדי להגיע להבנות. איזון הוא מונח סובייקטיבי.
o המועצה כגוף
פעילה בתחום. קיימת תחושה כללית של חוסר שיתוף ציבור. יש למצוא דרכים לייצר מעורבות
גבוהה יותר בהליכי התכנון. פתיחה של הדיונים לקהל הרחב, הגברת אמצעי התקשורת. ליווי
תהליכים בתוך הישובים. צריכים להתקיים דיונים פרטניים בכל הישובים בנושאי פיתוח.
o קיימים פערים בין הישובים.יש לפעול לחיזוק שיתופי הפעולה בישובים, לחיזוק
הקשרים בקיבוצים. הקיבוץ הוא כפר אקולוגי אותו יש לשמר ולחזק.
o הרחבת ישובים
לגיטימית, צמוד דופן ובתוך תחומי הישובים. כל פיתוח מחוץ לישובים צריך לבחון לעומק,
תוך שיתוף הציבור. יש לערוך הפרדה בין שטחי מגורים במועצה לשטחים המיועדים לפעילות
עסקית.
o החקלאות היא מקור פרנסתנו. החקלאות משמעותה שטחים פתוחים. יש למצוא את
הכלים לחקלאות מקיימת בערבה למנגנון אזורי להפחתה של השפעות החקלאות על הסביבה כולל
חקיקה ופיקוח.
o ניהול שטחים הפתוחים כמשאב הטבע החשוב ביותר במועצה. יש לבחון
את השימוש בשטחי האש, לאפשר מעורבות ציבור בניהול השטחים הפתוחים. זהו כלי חשוב
לניהול מקיים.
עלו מגוון רעיונות מענינים שהם כיוונים מעשיים להמשך פעילות:
אתר קומפוסט אזורי • מערך הסעות אזורי. תחבורה מסודרת. • חינוך ומודעות. • חקיקה הפעלה של סנקציות או תמריצים. • איגום משאבים אזורי. • טיפול בפסולת החקלאית. • להוביל שינוי התנהגותי בתוך הישובים. • חינוך לצריכה מופחתת. • התיעלות אנרגתית • עדיפות לניהול משק המים האזורי. • הסדרה של מערכות טיהור השפכים בקיבוצים • לייצר תהליך למידה וחינוך למבוגרים. • עידוד לבניה מקיימת. כולל משאבים. • שיפור ערוצי התקשורת והנגשת המידע לציבור באופן אקטיבי יותר.
• אבחון האיומים על הסביבה. • התוויה של הדרך לעיבוי הישובים באזור. • יישום גינון מדברי בישובים. • פיקוח אזורי על שימוש בחומרי הדברה.
עסקנו גם בניסוח טיוטה לחזון סביבה משותף, כחלק מאמנה סביבתית עליה נבקש להחתים את תושבי האזור.
היחסים בקהילה האזורית בנויים על כבוד הדדי, שיתוף פעולה, קבלת החלטות בדרך
דמוקרטית וקבלת האחר. הקהילה ערה להשלכות של כל מעשה וביחד שואפת ללמוד, לשפר ולקדם
את ערכי הקיימות הסביבתית, החברתית והכלכלית תוך שמירה על משאבי הטבע הייחודיים
לאזור.
השלב הבא בתהליך הוא הקמה של צוותי חשיבה לסיעור מוחות ממקוד בתחומים שהוגדרו על ידי המשתתפים מחזור וקומפוסט, תחבורה, חקיקה, בניה מותאמת סביבה, תקשורת וכו'. ומפגשים בישובים.
אירחה, אפתה וערכה: טל גולדמן, מרכזת סבב"ע sababa@arava.org
1 comments
יום שבת, 25 ביוני 2011
סיור לאתר הקומפוסט האזורי החדש
לפרטים אודות הסיור ומידע נוסף אפשר לפנות במייל sababa@arava.org
0 comments
ועדת הכלכלה קוראת לבטל את תכנית הכרייה בחולות סמר
לכבוד הדיון הגיעו לירושלים 5 מתושבי האזור, צוות המרכז ללימודי שדה באילת ועוד נציגים מארגוני הסביבה הרבים השותפים למאבק. בחוץ התקיימה הפגנה צנועה של הצעירים של התנועה הירוקה ומגמה ירוקה. הם מכרו חול לעוברים ושבים מחוץ למשכן הכנסת.
הוועדה המליצה לבחון חלופות זמינות לאספקת חול שייתנו מענה לצרכי הפיתוח של אילת. הוועדה קראה לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ולשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, לפעול בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל ולמנוע פגיעה בחולות סמר ולהביא להפסקה מיידית של כריית החול לבנייה. כמו כן קראה הוועדה לבחון את האפשרות להוריד את מפלס הקרקע במסגרת תכנון העבודה להקמת מתקני אספקת האנרגיה הסולארית בסמר ואליפז, או העמקת הכרייה בשני המגרשים שכבר נכרו בסמר.
תודתנו נתונה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון איתן כבל, ניצן הורביץ, ישראל חסון, דב חנין ויו"ר הועדה יצחק וקנין ואשר תומכים במאבק להצלת החולות.
לידיעה באתר NRG
0 comments
יום שישי, 17 ביוני 2011
האם נגוזה התקווה להציל את החולות?
השבוע שלח השר להגנת הסביבה ח"כ גלעד ארדן מכתב לעו"ד של "אדם טבע ודין" ובו הוא מביע תמיכה במאבק להצלת החולות ומצהיר על מחוייבותו לעצור את תכנית הכריה. בוודאי נתקלתם בשתי ידיעות עוקבות האחת גרסה אופטימית באתר NRG בקישור המצורף וכותרתה - "אופטימיות בחולות סמר: המנהל שוקל לבטל את המכרז" והידיעה השניה באתר YNET בקישור הנ"ל "התקווה נגוזה - הדיונה האחרונה תיהרס".
למי להאמין?
גם אני החסרתי לרגע פעימה. אבל אם תחשבו על זה רגע הרי כאשר התקשרה הכתבת לקבל את תגובת המנהל למכתבו של השר ארדן, הרי שזו הייתה חייבת להיות תשובתם. זו המדיניות הרשמית של המנהל עד שהם יחליטו אחרת. אני משתדלת להיות אופטימית ולומר שהן קרובים להשתכנע. ב 22.6 יתקיים דיון בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חולות סמר. ישתתפו בדיון חברי כנסת, השר ארדן, נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, חברי ארגוני הסביבה ונציגים ממנהל מקרקעי ישראל.
המאבק עוד לא תם ויש לנו את הרוח לנצח אותו.
0 comments
יום חמישי, 2 ביוני 2011
סבב"ע מובילה את הדיון על מדיניות פיתוח בר קיימא בחבל אילות
"חבל אילות שואף לנהל מדיניות פיתוח בר קיימא, תוך שמירה על השטחים הפתוחים."
(מתוך חזון המועצה)
סבב"ע מזמינים את תושבי האזור לקחת חלק בתהליך ציבורי
לעיצוב מדיניות מאזנת בין פיתוח לשימור בערבה הדרומית.
מפגש ראשון יתקיים ביום שני 27.6 בשעה 17:30-19:30
בחלל הרב תחומי באולם המופעים האזורי.
- לקבוע מדיניות לפיתוח בר קיימא בחבל אילות.
- קהילה שותפה ומגויסת לתהליך אזורי בכדי להשפיע על סדר היום האזורי.
- תכנית להטמעה וקביעת מדדים לבקרה.
תוצרים:
חזון: חזון סביבה של חבל אילות.
אמנה: נוסח התחייבות אישית של כל אחד מתושבי האזור כלפי הסביבה.
מדיניות: מסמך עקרונות עשה ולא תעשה לפיתוח בחבל אילות. המסמך ינחה את פעילותם של העוסקים בתכנון בחבל אילות.
תכנית עבודה: הכנה של 3 תכניות אופרטיביות כולל תקציב לביצוע.
הצוות המוביל את התהליך:
שירה קרוניך (קטורה) , הדס פורת (יהל), יוני פרגון (מהנדס המועצה), דורית בנט (גרופית), מאיה שפיר (יטבתה), עליזה מאיו (לוטן), נעמה אלוני (יטבתה), אסף אדמון (יחידה סביבתית), אבי רמות (יטבתה), יפתח הופמן (יטבתה), ג'יג'י סטורם (סמר), טל גולדמן (מרכזת סבב"ע)
0 comments
מתקן חלוץ של שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת מול בית אריזה ערדום
למאמר כולו בליווי תמונות
קבוצת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון באמצעות זרוע האנרגיה של הקבוצה, שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מתכוונת להקים את מתקן החלוץ הראשון בישראל באזור התעשייה ערדום על שטח בהיקף של כ-20 דונם. מתקן חלוץ מוגדר כמתקן אשר תכליתו ביצוע בדיקות, הדגמות, הפעלה וניסויים בטכנולוגיה שפותחה בישראל ובבעלות תאגיד ישראלי, להפקת אנרגיה מתחדשת. האתר מוקם באזור התעשייה ערדום המרוחק כ-200 מטר צפונית למשרדי המועצה האזורית חבל אילות.
הטכנולוגיה עליה יתבסס המתקן הומצאה בישראל עוד בשנות ה70 ומתקנים דומים הוקמו כבר בארה"ב ובאירופה ופועלים ברציפות כ-30 שנה. קרינת השמש מרוכזת באמצעות שקתות פראבוליות מתכתיות מצופות מראות לצינור מרכזי אשר שמן תרמי זורם בתוכו במעגל סגור.האנרגיה האגורה מועברת באמצעות השמן למערכת ליצור קיטור ובאמצעותו מפיקים חשמל לרשת. החברה מתכננת להקים "לולאה" של קולטנים סולאריים, ובנוסף מערכות קצה, שיאפשרו ביצוע של סדרת ניסויים, אשר יוכיחו את יעילות המערכת וזאת לצורך פרויקטים עתידיים שהחברה מקדמת בימים אלה. הלולאה תוקם על שטח באורך של כ-400 מטר ורוחב של כ-50 מטר. גובה הקולטנים הסולאריים הינו כ-7 מטר. מערכות הקצה יכללו בין היתר,מערכות חשמל , מערכות קירור ומערך סגור שמן תרמי (HTF). מתקן הדמו אינו מתעתד ליצר חשמל אלא לדמות חלק מסוים משרשת הייצור של שדה סולארי מלא. אנרגיית החום שתיווצר בתהליך הינה בהיקף של כ-1 מגוואט חשמל.
תמונות להמחשה בלבד – שדה סולרי מסחרי ולולאת קולטנים תרמו סולארית
עבודות ההקמה החלו בשטח בתחילת מאי 2011. הפעלה מתוכננת לדצמבר אותה שנה ולאחר מכן החברה מתכוונת לתפעל את האתר בין שנתיים לשלוש שנים. בתכנון האתר הופעלו שיקולים רבים שתכליתם שמירה על הסביבה וניסיון ככל שניתן להשתלב במתאר הקיים. להלן דגם נצפות של המתקן כמו שהוא יראה מכביש הערבה.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שי בהרב shai_b@shikunbinui.com
פרוטוקול ועדת היגוי סבב"ע 25.5.2011
דורית בנט הציגה את מפת השטחים לאנרגיה סולארית בחבל אילות
התקיים דיון על תפקידה של סבב"ע בקהילה.
היה מעניין ושווה לקרוא את סיכום הישיבה.
כאן
ישיבת ועדת היגוי הקרובה 23.6 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
0 comments
יום שני, 16 במאי 2011
לקראת ההכרעה בעמק ססגון הדיון בעיתון מעריב
אודי גת אמר השבוע בראיון לעיתון מעריב "לא כל יום יש משקיע שמוכן להשקיע ולסכן את כספו בבנייה של פרויקט ייחודי. כדי לפתח את חבל אילות צריך להקריב מידי פעם פיסה של טבע."
רויטל משיבה "שלא כמו אודי גת אין תושבי הערבה רוצים לתת את ידם לפגיעה בערכי הטבע שסביבם. "
"הטיעונים מדוע אין לפגוע בעמק פשוטים: זהו מרחב ייחודי ומרהיב בצפונה של בקעת תמנע, שהיא נכס גיאולוגי וארכיאולוגי לאומי."
לקרוא את שני הטורים במלואם: אודי גת כאן רויטל כץ כאן
0 comments
יום ראשון, 15 במאי 2011
תקווה חדשה להצלת חולות סמר!
תוצאות הפגישה מרגשות ואנו מקווים שהן תחילתו של סופו של המאבק להצלת החולות.
המנהל מוכן להשהות את עבודות הכריה עד לאחר גמר בדיקת החלופות לחול.
מי שזוכר לפני כשנה הפצנו מטעם סבב"ע מסמך חלופות לחול. את אותן חלופות המנהל מוכן כעת לבדוק.
להלן נייר העמדה של סבב"ע
אביב לביא כתב היום בעיתון מעריב על פרטי הפגישה בין השר למנכ"ל. למאמר
0 comments
יום שלישי, 3 במאי 2011
יום שני, 2 במאי 2011
עודפי הכריה ממכרות תמנע נמצאו מתאימים לישמוש כחלופה לחול דיונה.
עודפי הכרייה ממכרות תמנע הישנות, יוכלו להוות תחליף לחול דיונה למשק הבנייה והסלילה, כך עולה
מבדיקת היתכנות שביצעה המועצה האזורית חבל אילות, באמצעות היחידה האזורית לאיכות סביבה
אילת – חבל אילות.
בדו"ח המסכם של בדיקת ההיתכנות אשר בוצעה ע"י המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים נכתב בין היתר:
"המסקנה החד משמעית המתקבלת מבדיקת חול מודרג תמנע היא שניתן לקבל חול באיכות שהיא לכל
הפחות דומה לאיכות חול הים הטבעי שבשימוש כיום", הדו"ח שבוצע על בסיס נטילה מייצגת בשטח מראה
שלאחר תהליך שטיפה וניפוי ייעודיים של עודפי הכרייה בטכנולוגיה סטנדרטית וקיימת, ניתן לקבל חול
סיליקטי שיכול להיות עדיף, בפרמטרים מסוימים וליישומים מסוימים בתעשיית הבנייה, על פני חול דיונה
טבעי.
כותב הדו"ח, מהנדס החומרים - צבי כהן ציין, כי יש לשנות את ההתייחסות לחומר זה, להפסיק את השימוש
במילה "טפל" ולהשתמש במושג "חול מודרג תמנע" אשר משקף את הפוטנציאל הגלום בחומר המהווה ב- 30
השנים האחרונות מטרד ועשוי להפוך בשנים הקרובות למשאב יקר ערך.
כידוע, החל משנות השישים ועד שנות השמונים פעלו מכרות הנחושת בתמנע, במטרה להגיע לשכבת הנחושת.
במהלך השנים, הוצאו מתת הקרקע כ - 50 מיליון טון של עודפי עפר אשר עומדים בשטח בערמות ענק כבר
למעלה משלושים שנה. למרות שמעולם לא נעשתה עבודה מעמיקה בנושא, הדעה הרווחת והנחת העבודה
לאורך השנים אצל הגורמים הרשמיים הייתה שהחומר "אינו מתאים למשק הבנייה והסלילה". כאמור,
הבדיקות האמורות הוכיחו אחרת והשימוש בחול מודרג תמנע יכול לסייע בשימור חול הדיונות.
היחידה לאיכות סביבה, ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה ממשיכים במאמץ לשמר את משאבי הטבע
הקיימים ולעודד חשיבה מקיימת, הפיכת מטרד למשאב ושימור השטחים הפתוחים וערכי הטבע היקרים
לכולנו.
להלן קישור לדו"ח
0 comments
יום חמישי, 21 באפריל 2011
קונים את החולות
לאחר שלוש שנות מאבק הגענו לרגעי ההכרעה, שיקבעו אם יימשך ההרס והניצול בחולות סמר - הדיונה האחרונה בערבה – או שיובהר כי מה שנותר מאזור הנפלא והיקר הזה יישמר לטובת הדורות הבאים.
בעבר השתרעו החולות על פני עשרה קמ"ר. 3/4 משטחה של הדיונה נעלם, כתוצאה מחציבה למשק הבנייה ולצורכי החקלאות. כעת מבקש מינהל מקרקעי ישראל לחצוב עוד 400 דונמים. זאת, למרות שלא נבדקו מספר חלופות מעשיות, ובלא שנערך תסקיר השפעה על הסביבה.
אבל יש תקווה: בעקבות מסע הסברה נמרץ ומאבק משפטי מתמשך, מבקש הקבלן שזכה במכרז לסגת ממנו. האם המדינה תיקח אחריות על הפרשה ותמצה את המקורות החלופיים בטרם ייהרסו עוד מאות דונמים? קשה להאמין אבל המינהל מסרב לשחרר את הקבלן (חב' אליקים בן-ארי בע"מ) ממחוייבותו, ומאיים לתבוע ממנו כמיליון ש"ח.
מול אטימותם של הפקידים, מתגייסים האזרחים כדי להבהיר כי לא ישלימו עם ניהול רשלני של אוצרות הטבע של הציבור, והתנהגות כוחנית: "התנועה הירוקה" מארגנת מסע התרמה שבמסגרתו מתחייבים אזרחים אכפתיים, אוהבי הנוף והמרחבים, לשלם מכיסם סכום של 10 שקלים – אשר ישמשו לפיצוי היזם במקרה הבלתי סביר שהמינהל לא ייכנע ללחץ הציבורי ויקנוס את הקבלן.
עזרו להציל את מה שנותר מחולות סמר!
לאתר הקמפיין לחץ כאן
0 comments
יום שישי, 8 באפריל 2011
חולות סמר - אפילו הקבלן לא רוצה לפגוע בהם
1 comments
יום שבת, 2 באפריל 2011
הדרור הספרדי כובש את שדות החיטה של נאות סמדר
0 comments
התנועה הירוקה מפגינים למען חולות סמר
0 comments
יום שישי, 25 במרץ 2011
סדר יום ישיבת ועדת ההיגוי של סבב"ע ל 6.4.2011
0 comments
הפגנה למען הצלת חולות סמר 30.3 בירושלים
1 comments
חברי הועדה המחוזית יגיעו במאי לסיור בעמק ססגון
עמדת הסוקר היא שאין לבנות מלון בעמק ססגון והוא ממליץ כחלופה מועדפת למלונאות בבקעת תמנע הקמת מלון צמוד למבואת הכניסה לפארק תמנע.
יש לקוות שלאחר הסיור חברי הועדה יאמצו את המלצות הדו"ח ויפעלו לביטולה של תכנית המלון בעמק ססגון.
בדיון הועדה נכחו למעלה מ-20 מתושבי חבל אילות שבאו לתמוך בחברי ועד התושבים למען עמק ססגון אשר מנהלים את המאבק החשוב הזה ובאו להביע את התנגדותם לתכנית.
בין הפונים אל הועדה היו פרופסור אמוץ זהבי, שהיה ממיסדי החברה להגנת הטבע. פרופ' זהבי נתן סקירה קצרה על הפגיעה החמורה של הפעילות בבקעת תמנע ועל חשיבות שימור עמק ססגון כבלתי מופר. יואב איגרא קרא מן הכתב על כמה שהוא עייף ומתוסכל מתשע שנים של עיסוק בפרוייקט ומהאשמות ארגוני הסביבה נגדו. הוא היה משכנע מאד בכנותו ובאמונתו שהוא תורם לפיתוח הנגב והערבה אבל לא השתכנע שלא זו הדרך.
ד"ר בני שלמון הציג את עמדת רשות הטבע והגנים לפרוייקט. בדבריו הוא שם את הדגש על עמדתו האישית ביחס לעמק ססגון ואת עמדת הרשות שהיא חלופת הקיבוצים הוא השמיע רק בין השורות. יש לקוות שזה נרשם בפרוטוקול כי בקלות אפשר היה לטעות ולהבין מדבריו שעמק ססגון הוא שטח מופר ושהוא החלופה הראויה למלון.
חשוב לזכור שאת המאבק הזה מובילים חמישה אנשים מתושבי האזור שהם הועד. החוט המקשר בינהם הוא האהבה שלהם למקום והרצון שלהם לשמור עליו.
מי שהאזין השבוע לפינתו של מורי חן ברדיו קול הים האדום ושמע אותו קורא לאנשים הנאבקים על עמק ססגון "ירוקים אוכלי גרנולה ושקדים" כדאי שיתבונן שוב. הם אינם בהכרח "ירוקים" אבל הם כן אנשי סביבה. אני מסירה את הכובע על המסירות שלהם להצלת עמק ססגון.
מצורף קישור לכתבה מתוך ערב ערב ובו פירוט בהרחבה על הדיון בועדה המחוזית. חסרים בה התייחסות למקומם החשוב של הועד במאבק ובדיון עצמו.
"הישג ליואב איגרא: "עמק ססגון אינו בתולי כפי שטוענים הירוקים"."
0 comments
יום רביעי, 9 במרץ 2011
פרוטוקול ועדת היגוי של סבב"ע 2.3.2011
זהו סימן לערות ואיכפתיות של תושבי האזור בענייני פיתוח וסביבה.
להלן פרוטוקול הישיבה.
פיתוח מבואת הכניסה לפארק תמנע
הפרוייקט ברובו הגדול במימון של JNF הוא חלק ממכלול של עבודות פיתוח בפארק כולל פיתוח תשתיות חשמל, מים וביוב, שימור אתרים, תחזוקה של מסלולים, תשתיות ופיתוח תיירותי מקיף סביב האגם.
פארק תמנע עורכים תכנית מתאר מפורטת לבמואת הכניסה לפארקץ על פי תכנית זו מתוכננת החלפת שטחים בין שטח ג' בתכנית המתאר הישנה של בקעת תמנע לא' בכדי לאפשר את פיתוח המבואה. תכנית המתאר לקראת הפקדה.
עיקר דבריה של חגית על התכנית:
- תכנית פיתוח המבואה הועברה לתכנון מפורט.
- התכנית על פי עקרונות של תכנון מדברי.
- מוצע שינוי תוואי כביש הכניסה לפארק. הכביש יעבור מדרום למבנה הקיים. המבואה כוללת חניה ל 100 רכבים פרטיים 10 אוטובוסים, מרכז מבקרים, רחבה גדולה, מבנה קיים, מבנה משרדים קיים.
- הפרוייקט יושלם בשלב אחד.
- מרכז המבקרים יכיל קופות, מזנון קטן, שרות מידע למטייל ומצאים ארכיאולוגים.
- תהיה השכרת אופניים גם במבואה.
- מוקד הפעילות התיירותית בפארק באגם.
- השקעות נוספות בפארק – שבילי אופניים, שיפור תשתיות, הסדרת שילוט, שימור אתרים.
- טרם הוחלט על פתרון שפכים של הפארק אם חיבור למט"ש אליפז או בניית מט"ש לפארק.
- לא תהיה עקירה של עצי השיטה.
בדיון לאחר הצגתה של חגית הוחלט שסבב"ע תבקש מהנהלת הפארק ומצוות התכנון של הפארק שבתכניות הפיתוח של הפארק תלקח בחשבון האפשרות למיקום חדש למלון במקום בעמק ססגון.
יום ראשון, 13 בפברואר 2011
האנגר בגובה 40 מטרים בבקעת עובדה
להלן מצגת הממחישה את גודל המבנה המתוכנן בשטח מדברי.
0 comments
סבב"ע מגיבים על תכנית איירפארק
בסיור השתתפו 15 מתושבי חבל אילות ואילת.
לאחר המפגש דנה ועדת ההיגוי של סבב"ע בתכנית המוצעת ולהלן התייחסותנו לתכנית.
סבב"ע, הארגון הסביבתי של חבל אילות, פועל להגנה על הסביבה הייחודית בערבה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח של האזור והגנה על השטחים הפתוחים. אנו תומכים בפיתוח של חבל אילות תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר קיימא.
סבב"ע, הארגון הסביבתי של חבל אילות, פועל להגנה על הסביבה הייחודית בערבה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח של האזור והגנה על השטחים הפתוחים. אנו תומכים בפיתוח של חבל אילות תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר קיימא.
תכנית איירפארק המוצעת בבקעת עובדה מתוכננת על שטח של 3,700 דונם. כמחצית משטח התוכנית נמצא בשטח בסיס עובדה. המחצית השנייה - בשטח פתוח בלתי מופר הצמוד לבסיס.
מובן לכל כי כל שטח פתוח המוקצה לטובת שימושי האדם – לא ישוב להיות כשהיה, והמחיר לסביבה גבוה ביותר.
בדאגה לשטחים הפתוחים בערבה, אנחנו חשים כי סבב"ע אינה מייצגת רק את תושבי האזור אלא את האינטרס הרחב של כלל תושבי ישראל, שמרחבי הנגב שלהם – גם אם אינם מכירים את הדילמה שעל הפרק. אין חולק כי התוכנית המוצעת עתידה לפגועה בשטחים פתוחים בהיקף ניכר. יש לדאוג שהשפעת התוכנית על הסביבה תהיה קטנה ככל האפשר.
להלן הערותינו למיזם:
1. החותם בנוף:
אין ספק כי החותם שישאיר המיזם בנוף הפתוח של בקעת עובדה הוא משמעותי ובעייתי. תוכנית "איירפארק" אמורה לקום בצמוד לכביש 12 ולאורך 4.5 ק"מ. בתוכנית הבינוי המוצעת ישנם מבני אחסנה (האנגר) צמודים לכביש 12 בשלושה ריכוזים שונים. קצב הבינוי של ההאנגרים על פי התקדמות של שלבי הפרויקט.
יש לקבוע בתקנון התוכנית גובה מקסימלי מעל פני הקרקע למבני ההאנגר. בנוסף יש להציג חלופות תכנוניות לצמצום הפגיעה בנוף, עקב הקמת המבנים. בין החלופות מוצעות - הצבת המבנים בצד המזרחי של המיזם, רחוק מהכביש. וביצוע עבודות עפר כך שבסיס המבנים יהיה נמוך מגובה מגובה פני השטח.
זיהום אור בבקעת עובדה:
במצגת שהוצגה בפני סבב"ע נעדרה התייחסות לזיהום אור. על פי תפיסתנו, החושך הוא מאפיין חשוב של המרחב המדברי. בשל החום והקרינה, פעילים רוב בעלי החיים בלילה. יש לבחון לעומק את ההשפעות האפשריות של זיהום אור על יכולת ההסתתרות ו/או הצייד, את תנועת בעלי החיים ואת תהליכי ההתרבות שלהם. לזיהום אור בבקעת עובדה משמעות רבה גם לחוויית המטיילים במדבר.
יש לפרט בתקנון התוכנית את התאורה המותרת במיזם, את שעות הפעילות ואת מידת זיהום האור הצפוי, כולל התייחסות לתאורת הגדר ההיקפית, תאורה במגרשי העבודה וסביב השטח הבנוי.
2. שדה תעופה בינ"ל בבקעת עובדה:
סבב"ע רואה בבקעת עובדה חלופה אפשרית לשדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בתמנע, ומבקשת לוודא כי התוכנית אינה סותרת את האפשרות להרחבתו של השדה האזרחי והטרמינל שלצדו.
3. נספחים מחייבים לתוכנית:
היזם השקיע עבודה רבה בעריכתם של תוכנית בינוי ונספח נופי על מנת לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה והוועדה המחוזית. עם זאת, אין במסמכים כמעט דבר המחייב את היזם לביצוע.
אנו מבקשים ממוסדות התכנון לכלול את שני המסמכים בתקנון התוכנית.
4. אחריותו של היזם במקרה של כישלון המיזם:
יש לכלול בתקנות התחייבות להחזרת השטח לקדמותו מבחינה נופית - כולל פירוק גדרות, מבנים ומשטחי בטון. יש למנוע מצב שבו ישונה הייעוד והשטח יחליף בעלים.
שינויים מהותיים אלו צריכים להיכלל בתוכנית בטרם תופקד.
אנו מצטרפים לעמדת המשרד להגנת הסביבה שהמיזם לא יהפוך למגרש גרוטאות למטוסים מכל העולם.
0 comments
יום ראשון, 6 בפברואר 2011
התנועה הירוקה, פרשת גלנט וחולות סמר
אחרי פרשת הקרקעות של גלנט, הוא מתכוון להשקיע את כל מרצו בהצלת חולות סמר בדרום
הערבה, שטח שבו הוא ערך מחקרים ובו מתכוון מינהל מקרקעי ישראל לאפשר כריית חול.
אורי שיינס הוא חבר בתנועה הירוקה שנוסדה לפני כשנתיים וחצי. זוהי קבוצה של מדענים ופעילי סביבה אשר חרטו על דגלם את העיסוק בנושאים סביבתיים והגנה על שטחים פתוחים. בבחירות האחרונות התנועה עדיין לא עברה את אחוז החסימה אבל לאט לאט התנועה הירוקה צוברת תאוצה ומבססת את מעמדה כאלטרנטיבה ראויה כמפלגה העוסקת בנושאים חברתיים וסביבתיים.
אנחנו מברכים על כל עזרה ויכולים רק לקוות שהתנועה הירוקה ופעיליה יסיעו לנו במאבק הקטן שלנו להציל 600 דונם חול שאין עוד כמותם בשום מקום.
0 comments
תכנית עבודה של סבב"ע לשנת 2011
להלן היעדים לשנת הפעילות הקרובה:
המסמך המלא כולל תוכנית עבודה מפורטת - כאן
• להעלות מודעות סביבתית בקרב תושבי האזור, לנהל קמפיינים למען נושאים סביבתיים מקומיים ולפעול כבמה לחיזוק הסביבה והקיימות בערבה הדרומית.
• נציג מכל ישוב בועדת ההיגוי.
• תקשורת אזורית – דרך אתר האינטרנט, דרך הבלוג דרך העיתון האזורי ודרך מיילים לרשימת התפוצה.
• קידום גישת פיתוח בת-קיימא בערבה הדרומית, באמצעות :
• השתתפות פעילה בפורומי התכנון האזוריים.
• בניה מתואמת סביבתית - הכנה של מסמך המלצות וכלים לביצוע. מסע הסברה לחשיבות הבניה המתואמת סביבתית.
• תכנית אב לפיתוח בר קיימא – עריכה של נספח לתכנית האב האזורית בנושא תכנון בר קיימא.
• קמפיין חקלאות בת קיימא בערבה – צמצום נזקי החקלאות. העלאת המודעות
לנזקי החקלאות לסביבה ולגישות חקלאות בת קיימא.
•קמפיין ההגנה על עמק ססגון – לתת גיבוי לפעילות הועד למען הצלת עמק ססגון.
•פארק תמנע – להגיש בקשה לאונסק"ו להכיר בבקעת תמנע כאתר מורשת עולמית.
• קמפיין דיונות סמר – לעצור המשך חציבת החול בחולות סמר.
• קמפיינים נוספים אפשריים לפי העניין – איירפארק, תכנית אב לפיתוח בר קיימא מכרות תמנע, מבנים חקלאים, שדה תעופה וקמפיינים סביבתיים נוספים של סבב"ע ושל אחרים.
• איתור מקורות מימון למרכז סבב"ע במשרה מלאה.
• איתור מקורות מימון ארוכי טווח למרכז סבב"ע
0 comments
סיכום ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע 26.1.2011
במפגש השתתפו 15 מתושבי אילת והערבה. זכינו למצגת מענינת אודות המיזם ולהזדמנות לשאול שאלות על השפעות המיזם על הסביבה.
בועדת ההיגוי האחרונה גיבשנו את עמדת סבב"ע ביחס למיזם. מסמך עמדה מסודר יתפרסם בימים הקרובים, לאחר אישור של חברי ועדת ההיגוי לנוסח הסופי.
בסיכום הישיבה רשומות הערותינו למיזם.
סיכום ישיבת ועדת ההיגוי 26.1.2011
0 comments
יום שבת, 22 בינואר 2011
סדר יום ישיבת ועדת היגוי סבב"ע 26.1.2011
יום רביעי 26.1.2011 בשעה 18:15 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
חזרנו לימי רביעי!
1. אישור פרוטוקול ישיבה 30.12.2010
2. אינפורמציה
• דיווח מצוות תמנע – אונסק"ו
• עדכון חולות סמר
• חקלאות בת קיימא בערבה ובערבה תיכונה.
• שימוע ציבורי תעלת הימים
3. בניה מותאמת סביבה – אלכס סצלסקי מקיבוץ לוטן ייתן סקירה על בניה מותאמת לסביבה.
4. סיכום סיור עם חברת איירפארק, דיון על עמדת סבב"ע על המיזם.
5. דיון בתכנית עבודה של סבב"ע לשנת 2011
לידיעתכם, טרם מצאנו מחליף לדוד לרר כיו"ר סבב"ע.
0 comments
נדחה הערעור לעתירה נגד תכנית הכירה בחולות סמר
זה היה הביקור הראשון שלי בבית המשפט כבעלת עניין. ישבנו אני ועוד כעשרה פעילי סביבה בציפיה להכרעת הדין. הדיון לא היה מותח. כבר בתחילת דבריו אמר השופט רובינשטיין שהערעור נדחה. זה היה רק עצוב. עצוב משום שלא היה איש מבין הנוכחים שהאמין שיש הצדקה להרס החולות. איש לא התווכח על ערכי הטבע המיוחדים של המקום. מה שהכריע את גורל החולות היה משך הזמן בין אישור תכנית הכרייה לבין הגשת ההתנגדות לתכנית.
בסיפור המתסכל של חולות סמר יש לקח חשוב לכולנו. איננו יכולים להיות אדישים לתנופת הפיתוח סביבנו ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לשים את גורל הסביבה בידי פקידים. אנחנו צריכים לגלות ערנות, מעורבות ואכפתיות כל הזמן.
בחודש האחרון התקיימו שני מפגשים חשובים מיזמים גדולים העתידים לקום באזורנו. הראשון, שימוע ציבורי עם נציגי הבנק העולמי על ההשפעות הסביבתיות של תעלת הימים והשני, ארוע באחריות של סבב" ע, מפגש עם יזם "איירפארק" העתיד לקום בבקעת עובדה. חשוב ללמוד את הדברים ולהביע עמדה בקול ובזמן ושני היזמים היו פתוחים לשמוע. טוב היה לו יותר מתושבי האזור היו מנצלים את הבמה שניתנה להם.
את המאבק על החולות עוד לא סיימנו. הפסדנו במערכה אבל ישנם אפיקי פעולה נוספים ואנחנו משתדלים להיות אופטימיים שנוכל למנוע הרס חלק מהחולות. נזדקק לתמיכה רבה של תושבי האזור למשך הדרך.
להלן פסק הדין
נשוחח על המשך המאבק בישיבת ועדת ההיגוי של סבב"ע ביום ד' 26.1.2011 בשעה 18:00
הדיון בבית המשפט זכה לכיסוי תקשורתי נרחב הודות לפעילות של הצעירים ממגמה ירוקה.
מצורף קישור לידיעה באתר NRG
יום שני, 3 בינואר 2011
סיור איירפארק 19.1.2011
0 comments
פרוטוקול ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע 30.12.2010
התכנסנו 16 איש מתושבי האזור לדון בעניני סביבה סביב שולחן אחד.
רויטל כץ מאליפז ופעילה ב"ועד התושבים למען הצלת עמק ססגון" נתנה תקציר של דו"ח הסוקר על עמק ססגון,
קיימנו דיון על כלים ודרכים ליצירת אמנה סביבתית בין החלקאים לסביבה,
קבענו יעדים לשנת 2011.