ועדת ההיגוי מונה כעת קרוב לעשרים פעילים אכפתיים מתושבי האזור.
חסרים נציגים ממחצית הישובים באזור. לוטן, נוה חריף, נאות סמדר, שחרות ובאר אורה.
תושבי האזור המעונינים להגיע למפגש הכרות, לשמוע על הנעשה בסבב"ע ובסביבה מוזמנים.
המאבקים לשמירת טבע מתנהלים לרוב בנסיגה מתמדת אל מול כוחות הפיתוח והבינוי. אבל לאחרונה הוכיחו פעילי סביבה שנחישות ושימוש יעיל בכלים משפטיים מחוללים שינוי במגמה. זה קרה לפני כמה שבועות, עם ביטול תוכנית כפר הנופש בחוף פלמחים לאחר מאבק ציבורי עיקש, וכעת גובר הסיכוי שזה יקרה גם בעמק ססגון המרשים בדרום הערבה.עוד על המאבק להצלת עמק ססגון אפשר לקרוא באתר המאבק
לוועדה לתכנון ובנייה במחוז דרום הועבר השבוע דו"ח שהכינה חברת התכנון והאדריכלות "אתוס". היא בחנה תוכנית להקמת מלון בלב עמק ססגון. הדו"ח קובע באופן מפורש שיש להעדיף מיקום אחר להקמת המלון בגלל הפגיעה הנופית שהוא יגרום לעמק. מדובר במלון של 400 חדרים שיוקם בהשקעה כוללת של 120 מיליון דולר.
הדו"ח הוכן על פי החלטה שקיבל, לפני כשנה וחצי, בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתשובה לעתירה
שהגישוועד תושבים למען עמק ססגון והארגון הסביבתי "אדם טבע ודין", נגד תוכנית המלון שמקדמת קבוצת "אגרא". בית המשפט מצא פגמים בהליכי אישור המלון וקבע שיש לבדוק אתההשפעה הנופית והסביבתית של הפרויקט.
הבדיקה, שהושלמה כעת, קובעת שיש להעדיף חלופה אחרת להקמת המלון, בשטח המשמש מבואה דרומית של פארק תמנע. "תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך האישור של התוכנית באתר המקורי", נכתב. "היא תפגע בנוף נדיר ברמה הלאומית, באזור שטרם הופר בפעילות אנושית".
ההחלטה התקבלה בסיפוק. בהודעה משותפת של הגופים שעתרו לבית המשפט והחברה להגנת הטבע נאמר, שעל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתקן את טעויות העבר ולבטל את התוכנית ההרסנית. מיקי חברוני מקבוצת "אגרא" אמר שההחלטה מחייבת אותם להתחיל את כל הפרויקט מחדש ושהחברה תבדוק את משמעות הדבר. "לא אנחנו קבענו שיש להקים מלון בעמק ססגון", ציין.
לדבריו, "הפרויקט שתיכננו במקום הביא בחשבון כל מרכיב סביבתי. הוא חבוי בתוך אזור הררי כך שהוא לא נצפה מרחוק. הנמכנו את גובה המבנים, ותיכננו לעשות בבנייה שימוש בחומרים מתכלים ולמחזר מים. עבודת התכנון שהשקענו לא מתאימה לחלופה המוצעת כעת", אמר.
הדו"ח של חברת "אתוס" מכיר בקושי הכרוך בביטול התוכנית ובקשיים שייגרמו ליזם שכבר השקיע בעמק ססגון את הונו ומרצו. עם זאת, צוין בו שחלופה מוסכמת על מרבית הגופים המעורבים תוכל להיות מקודמת בהליך מהיר יחסית.
עמק ססגון מצטרף לשורה של מאבקים לביטול תוכניות שאושרו בעבר בוועדות תכנון. כיום נהנים מאבקים אלו מרוח גבית, בעקבות השינויים בחקיקה הסביבתית הדורשת הגנה מחמירה יותר על אזורי טבע כגון חופים. בוועדות התכנון יש מדיניות שונה, המכירה בכך שיש להעדיף הרחבת בנייה קיימת על בנייה חדשה בלב שטחים פתוחים.
בחוף פלמחים זו היתה תוכנית שאושרה בעבר להקמת כפר נופש בצמוד לחוף הפתוח. המאבק הציבורי הביא לכך שוועדת תכנון מחוזית, שבעבר אישרה את התוכנית, קיימה דיון נוסף לפי המלצת הממשלה וביטלה את הקמת כפר הנופש.
כעת מתרכזים הארגונים הסביבתיים במאבקים נוספים. הם ינסו לעצור תוכניות להקמת מתחם כפרי נופש בחוף בצת בגליל המערבי, ומתחם גדול נוסף של כפרי נופש בצמוד לחוף ניצנים. הם גם ינסו למנוע את מימוש התוכנית לייבוש שטח קטן של הכנרת באזור טבריה כדי להקים בית מלון. תוכנית זו אושרה בעבר באופן חוקי, אבל הירוקים מקווים שגם במקרה הזה יהיה אפשר להסב לאחור את גלגל הפיתוח. *
"לא ירשנו את העולם מאבותינו, קיבלנו אותו כפיקדון מילדינו"
סדרת מפגשים בנושא קיימות וחשיבה סביבתית
"פיתוח בר קיימא" הפך מונח חובה בכל דיון על פעילות האדם. ממשלת ישראל אימצה אותו כעיקרון תכנוני מחייב כבר לפני כשבע שנים, ובכל זאת, עדיין מדובר במושג מעורפל. מה בין ההלכה לבין המעשה? כיצד עלינו לפעול, אם ברצוננו לנהוג באופן אחראי ביחס לעולם שבו אנו חיים?
השכלת מבוגרים יטבתה, "סביבה בריאה בערבה"(סבב"ע) ומכון הערבה ללימודי הסביבה מזמינים את תושבי חבל אילות לקחת חלק בסדרת מפגשים שיעסקו בהיבטים אחדים של הדילמה הזו:
ערכי טבע בעלי משמעות בינלאומית, ערכים היסטוריים ואזור טיולים ייחודי - כל
אלה עלולים להפגע קשות אם יתממשו תוכניות המלונאות בתמנע. ההבטחות לאתר שימשוך קהל,
שיספק עבודה לאנשי האזור ויהווה גורם כלכלי חשוב, הן רק הבטחות, בעוד הנזק שייגרם
לנוף הנגב הוא ודאי. מההכנסות, יש לזכור, ייהנה בעיקר היזם. מהפגיעה בטבע, יסבלו
כולם.
האיזון העדין שבין התיירות והטבע המדברי באילת עומד למבחן נוסף: תוכנית בניה
מאסיבית שמקדמים מנהל מקרקעי ישראל ועיריית אילת צפויה להפוך את חוף אלמוג ונחל
שלמה למתחם שבו כאלף חדרי מלון חדשים, טיילת, אטרקציות ושטחי מסחר.
"חלק משמעותי מדיונות החול האחרונות שנותרו בדרום הערבה, סמוך לקיבוץ סמר, עומד
להיעלם מהמפה כבר בשבועות הקרובים."
לפני כחודשים, שלחו פעילי סביבה מכתב לראש עיריית וקראו לו להצטרף למאבקם למציאת חלופות חול לבנייה, מבלי להרוס את דיות החול הגדולה ליד העירץ משרדי התשתיות והגנת הסביבה הצטרפו. המועצה האזורית חבל אילות הצטרפה. מאיר יצחק הלוי לא הגיב. ראש מכון ערבה דיוויד לרר: "חשוב שאילת תתעורר ותגיד: כך לא מנהלים את אוצרות הטבע של האזור".
לתושבי חבל אילות שלום רב,
לפני כשנה וחצי פתחנו במאבק נגד חידוש החציבה בחולות סמר, הדיונה הגדולה היחידה בערבה הדרומית, אשר כיום נותר משטחה המקורי שליש בלבד. מספר החותמים על העצומה מתקרב בימים אלה ל-30 אלף אזרחים, כולל רבים מתושבי חבל אילות ואילת.
לדעתנו, יש לעשות כל שניתן כדי למנוע נזק נוסף לדיונה, שהיא אוצר טבע לאומי, ואף הוגדרה בתמ"א 35 כחלק מ"מכלול נופי בקעת תמנע", אחד מארבעה אתרים בנגב כולו שערכיותם הנופית והסביבתית גבוהה ביותר.
אספקת חול למשק הבנייה האילתי יכולה בהחלט להתאפשר באמצעות העמקת החציבה בחלקה הדרומי של הדיונה, שכבר נוצל עד גובה פני הקרקע. עד כה סירבו המינהל ומשרד התשתיות לקדם את הבדיקות הנדרשות לשם כך.
בראשית יוני התקיים סיור בחולות סמר, בהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ד"ר יוסי ענבר, נציגים בכירים ממשרדו, ראש המועצה אודי גת, מנהל היחידה הסביבתית אילת-אילות, אסף אדמון, ואחרים. המנכ"ל ענבר וראש המועצה החליטו לממן את עלות הקידוחים הנדרשים בחלקות הדרומיות. כן הסכימו ביניהם שתהליך בחינת החלופות לא הושלם.
בחודש הקרוב תתקיים פגישה בין נציגי סבב"ע לבין הממונה על הכרייה והחציבה במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, ומחליפו יוסי וירצבורגר. זאת כדי לבקש את יתרת הסכום הנדרש לעריכת הסקר - ועל מנת לזרז את ביצועו.
הבעיה היא שבינתיים כבר פועל הקבלן שזכה במכרז כדי לקדם את תחילת החציבה. השבוע הגישו אנשיו בקשה להיתר בנייה למתקנים אשר יאפשרו תחילת עבודה מיידית, לאחר קבלת ההיתר ממשרד התשתיות.
בהחלטתה על הפקדת תוכנית המתאר לחידוש החציבה בחולות סמר (13.3.06) קבעה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, כי יש למנות צוות מקצועי שילווה את התוכנית ויבדוק את הנושאים הקשורים בה - לרבות חלופות לחציבה חול, תיירות ונופש, שימור החולות ושימושים נוספים אפשריים. תהליך זה לא מוצה כלל.
בדיון שקיימה הוועדה המחוזית באוגוסט 2009 נקבעה התניה מפורשת בין מתן אישור לחציבה בפועל - לבין התשובות שיקבל "הצוות המלווה". וכך נכתב: "במידה ומינהל מקרקעי ישראל יסכים לבצע בדיקות, לרבות קידוחים על מנת לבחון את המשמעות של העמקת הכרייה במקום ויעביר המידע על כך, הצוות המלווה יוכל לגבש המלצה לוועדה המחוזית". משמעות הדבר היא כי למעשה לא בוצעו הבדיקות שהוועדה קבעה כי הם תנאי למתן האישור לחידוש החציבה. הבעיה היא שהמינהל ומשרד התשתיות נמנעו עד כה מלשתף פעולה בנושא חשוב זה.
הגיע הזמן לקחת אחריות על החולות ולעשות כל מה שביכולתנו למנוע פגיעה בלתי הפיכה בהם.
להצטרף למאבק להצלת חולות סמר במייל sababa@arava.org
חולות סמר. זה מה שנשאר.
דוד לרר – יו"ר סבב"ע 052-3691533
טל גולדמן – מרכזת סבב"ע 054-9798036
חברי ועדת ההיגוי של סבב"ע
אם את/ה שותפים לחזון הסביבה של ארגון סבב"ע אתם מוזמנים להצטרף כחברים בארגון.
דמי חבר לארגון סבב"ע עולים 40 ש"ח בשנה. החברות בארגון מקנה את הזכות להשפיע על החלטות בעניני פיתוח וסביבה בחבל אילות. בהצטרפותך הנך מעניק/ה גב לפעילות החשובה שלנו מול מקבלי ההחלטות בועדות מקומיות, מחוזיות וארציות. כחבר בארגון סבב"ע תקבל עדכונים שוטפים על עניני סביבה בערבה וזימון למפגשים בנושאי פיתוח, סביבה ועוד. בשנה האחרונה התקיימו במסגרת סבב"ע סיורים עם יזמי איירפארק ואתר הקומפוסט בחבל אילות. התקיימו מפגשים בנושא אנרגיה מתחדשת, מאגרי מים בחבל אילות, טיפול בפסולת חקלאית, בניה מותאמת סביבה, מגוון מינים בחולות סמר, משק אוטרקי ועוד.
ארגון סבב"ע פועל מתרומות יעודיות לפעילותו בחבל אילות. דמי החבר שישולמו הם תרומה לפעילות הארגון. חשוב לצרף שם, כתובת דואר וכתובת מייל.
ניתן לשלוח בצ'ק או במזומן: לידי טל גולדמן, מרכזת סבב"ע, קיבוץ יטבתה, מיקוד 88820