יום שבת, 22 באוקטובר 2011

למעלה מ-1500 אנשים הגיעו לארוע מחאה בחולות סמר













למעלה מ-1500 איש היגעו לארוע המחאה בחולות סמר.

צלמים דורון ניסים, מורי חן, יניב גולן וטל גולדמן


ארגון סביבה בריאה בערבה, ארגון הסביבה המקומי של תושבי חבל אילות פועל למען עצירת תכנית הכריה בחולות סמר למעלה משלוש שנים. אנו גאים בהישגים במאבק עד כה ואני נרגשת מכך שממאבק קטן ומקומי זכינו לתמיכה רחבה מתושבי הערבה, אילת ומרחבי המדינה כולה. אנו גם נהנים מתמיכתם של ארגוני סביבה נוספים בהם היחידה הסביבתית של המועצה, רט"ג, חלה"ט, אט"ד, תנועה ירוקה ומגמה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה, ללא שותפויות אלה סיכויינו לנצח במאבק היו קטנים בהרבה.
ארגון סבב"ע פועל להגנה על השטחים הפתוחים במועצה האזורית חבל אילות שחולשת על 13% משטחה של מדינת ישראל. תנופת הפיתוח החשובה כל כך לקהילה הקטנה שלנו מאפשרת לעיתים לשכוח משיקולים סביבתיים. על ידי לימוד נושאי פיתוח וסביבה אנו פועלים לקידום השיח הציבורי-דמוקרטי ומעודדים
למעורבות סביבתית וחברתית. רק כך נוכל להביא לחשיבה ועשייה על פי ערכים של קיימות וחזון סביבתי.
חשוב שנזכור ששליחותנו אינה מסתיימת הערב אחרי רדת החשיכה. עלינו להמשיך לפעול כולנו לעצירת תכנית הכרייה בחולות. עתיד החולות ומגוון המינים העשיר החי בהם הוא בידיים שלנו. עלינו להמשיך להפעיל לחץ על שר התשתיות ח"כ ד"ר עוזי לנדאו, על שר הבינוי והשיכון ח"כ אוריאל אטיאס, על שר הפנים ח"כ אלי ישי ועל
מנכ"ל המנהל מר בנצי ליברמן על מנת לשנות את ההחלטה המוטעית. עלינו לעצור את תכנית הכרייה כי ישנן חלופות לחול הדיונות אבל אין חלופות לדיונות.
תודה לשותפיי הקרובים אסף אדמון, נעמה פישר, ראובן זלצ דורון ניסים וכל צוות המחוז, ולחבריי בארגון סבב"ע, תושבי האזור שעזרו לממש את האירוע המדהים הזה. ותודה אחרונה לכם על שהגעתם ללמוד, לחוש וליהנות מחולות סמר.

יום שישי, 7 באוקטובר 2011

ראיון רדיו עם רינו צרור בתכנית מה בוער 6.10

במהלך השנה וחצי שאני מרכזת סבב"ע התראיינתי כבר מספר פעמים ברדיו בנושא המאבק להצלת חולות סמר. שוחחתי עם שדרנים וכתבים כמעט בכל הרשתות. אמא שלי פולניה גאה.
יום חמישי השבוע שוחחתי עם רינו צרור בתכנית "מה בוער" בגל"צ. חשבתי שהשיחה עוברת חלק עד שהעלו מולי את דוד דויטש מנהל תכנון של מנהל מקרקעי ישראל.
כפי שתשמעו אותי אומרת בקאמבק הזהיר בראיון - יש לי הרבה כבוד לדוד דויטש. בפועלו כמנהל תכנון במנהל הוא עשה הרבה למען חקלאי הערבה ובכלל אבל לעניין חולות סמר ידידי דויטש טועה טעות מרה. ואילו ידעתי שהוא עומד לעלות לשידור הייתי מרחיבה על כך שמנהל מקרקעי ישראל לא קשובים בנושא חולות סמר. מה זה לא קשובים? אטומים.
טענותיו של דויטש על העדר עתודות חול באילת הופרחו. הופרחו על ידי מספר גורמים מקצועיים אבל הוא אינו מקשיב ואינו מפנים שישנן חלופות לחול מסמר.
הוכח מדעית שקיימת סבירות גבוה להתאמת 30 מיליון טון חול מערימות הטפל בתמנע לתעשיית הבטון לבניה ובוודאי התאמה לסלילה.
הוכח מדעית שניתן למחזר חומרי בניה לשימוש חוזר. קיימות עתודות חומר מספיקות בעיר לתקופה ארוכה.
הוכח שמחצבות קיימות בעיר אילת מסוגלות לספק קרוב ל 40% מצריכת החול בעיר.
הוכח כלכלית שמחירי הדירות באילת לא יושפעו משימוש בחול מסמר.
הוכח שפיתוח העיר אילת וסביבותיה ממשיך גם בלי חול מסמר.
דויטש טוען בשיחה שאין זה באחריות המנהל לקבוע אם תהיה או לא מחצבה בחולות סמר. גם בזה הוא טועה. מנהל מקרקעי ישראל צריכים להוביל לחשיבה מקיימת של ניהול משאבי הטבע והקרקעות במדינה.
להלן הקישור לתכנית הרדיו

הוגשה עתירה מנהלית נגד המכרז לכריה בחולות סמר

במהלך הדיון בבית המשפט העליון בינואר השנה הבחנתי באי התאמה בין הכמויות המותרות לכריה לבין עתודת החול המתוארת בנספח הגיאולוגי הנלווה למכרז.
מינואר ועד לפני כחודש ימים פעלנו אסף אדמון מנהל היחידה הסביבתית אילת אילות, אסף רוזנבלום עו"ד מאדם טבע ואני לאיתור המידע הדרוש להוכיח שמנהל מקרקעי ישראל שיווק כמויות חול גבוהות מהמותר על פי תכנית המתאר.
עשרה חודשים חיפשנו אחר המידע. את הסאגה כולה תיאר אביב לביא בכתבתו "תירוצים כמו החול" לפני כמה שבועות.
לינק לכתבה מופיע כאן בבלוג.
על פי המידע שבידינו הקבלן דניאל בן ארי קיבל זכויות כריה של כ 2 מיליון טון חול בחולות סמר בתוך חלקות ג-ד. זאת כאשר כמות החול המותרת בכל המגרשים א-ה היא מיליון טון בלבד. יש להזכיר גם שמגרשים א-ב כבר נכרו ומוצה מהם למעלה מ-200,000 טון חול. יש בכך הפרה של חוק התכנון. יש בכך הפרחה של המנטרה החוזרת של מנהל מקרקעי ישראל שחולות סמר הם עתודות החול של העיר אילת. ואולי, תקוותנו היא שיש בכך עילה מספקת לביטול המכרז.
השבוע הגשנו סועתירה מנהלית נגד מכרז מנהל מקרקעי ישראל בחולות סמר באמצעות עו"ד נירית לוטן מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב במאמץ לעצור את תכנית הכרייה.
נוסח העתירה מופיע כאן.

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

ביקורו של כתב הארץ צפריר רינת בחולות סמר





קצת לפני החג אירחנו את צפריר רינת ואת הצלם אלי הרשקוביץ. אורחיהם של ד"ר אורי שיינס והחוקרת יעל אולק הם הוזמנו להתרשם מקרוב מהאיום האקולוגי שבפעילות הכרייה בחולות סמר. אנחנו מקווים בשבועות הקרובים לאחר עיתונאים, אמנים, פוליטקאים ותומכים נוספים במאבק. חשוב לראות את הדיונה בכדי להבין את משמעות ההרס שלה.

פניה למנכ"ל המנהל החדש בנצי ליברמן

‏כ"ז אלול תשע"א, ‏26 ספטמבר 2011

לכב' מר בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל

ראשית אנו מברכים אותך על מינוייך לתפקיד מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל ומאחלים לך הצלחה בתפקיד החשוב.

אנו פונים אליך בבקשה דחופה לעזרה להצלת אוצר הטבע הלאומי - חולות סמר.
חולות סמר, גוש החולות האחרון בערבה הדרומית, הינו בית גידול ייחודי לבעלי חיים אשר רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. הדיונה אף הוגדרה בתמ"א 35 כחלק מ"מכלול נופי בקעת תמנע", אחד מארבעה אתרים בנגב כולו שערכיותם הנופית והסביבתית גבוהה ביותר. מחולות סמר, שהשתרעו בעבר על שטח של כ-7000 דונם, נותרו כ-2000 דונם וזאת עקב כריה, שימוש חקלאי ופיתוח סביבתי.
מתוך מה שנותר מן הדיונה, עדיין מיועדים כ-700 דונמים לכרייה. למרות התנגדות ציבורית נרחבת (רבבות אזרחים חתמו על עצומה שהופצה לפני שלוש שנים, הקוראת להגנה על החולות), השלים מִנהל מקרקעי ישראל את הליך שיווקם של עוד 400 דונמים לחב' אליקים בן-ארי בע"מ.

• בית המשפט לעניינים מנהליים (דרום) דחה עתירת תושבים ועמותת "אדם, טבע ודין" שהצביעה על פגמים מהותיים בעריכת המכרז – וזאת מחמת השיהוי בהגשתה. הערעור שהוגש נדחה על ידי ביהמ"ש העליון.

• השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, נפגש עם קודמך בתפקיד, מר ירון ביבי, וביקש ממנו להקפיא את תהליך הכרייה עד לבירור מידת מעשיותן של החלופות.

• ביוזמת חבל הכנסת איתן כבל, דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בעתיד החולות ב-22 ביוני ש"ז.

1. הוועדה המליצה לבחון חלופות זמינות לאספקת חול, אשר יתנו מענה לצורכי הפיתוח של אילת.
2. הוועדה קראה לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ולשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לפעול מיידית בשיתוף עם מִנהל מקרקעי ישראל, כדי למנוע פגיעה מיותרת בחולות סמר.
3. הוועדה קראה לבחון ברצינות את האפשרות להעמיק את החציבה באזורים שכבר נוצלו, מגרשים א' ו-ב', וכן בשטחים הסמוכים, השייכים לקיבוצים סמר ואליפז (האמורים לשמש להקמתם של מתקנים סולאריים).
4. הוועדה ביקשה משר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, ומהמפקח על המכרות, להעביר לה תוך ששה חודשים תוכנית לאומית לחציבת חול, וכן לבחון אפשרויות לייבואו מירדן. נציין כי שטחי החול שמעברו המזרחי של הגבול משתרעים על כ-80 קמ"ר (!). זאת, כאמור לעומת אותם 2.3 קמ"ר שנותרו בצדנו.

• הקבלן אליקים בן ארי הביע בפנינו נכונות לוותר על המכרז, ובתנאי שיוחזרו לו כספי המקדמה שהעביר למדינה.

• מנהל המחוז ברשות הטבע והגנים תוכנית חלופית להרחבתה של שמורת הטבע לאזורים המיועדים להיחצב. מסמך זה נמסר לאנשי הוועדה המקומית חבל אילות.

• לאחר שנים של עיכובים בוצעו באמצע אוגוסט (במימון משרד התשתיות), בדיקות עומק במגרשים שכבר נכרו, כדי להעריך את הרכב תת-הקרקע. התשובות צפויות בתוך שבועות אחדים בלבד.

• חלופות נוספות שטרם נבחנו לעומקם: ניצול ב"טפל תמנע" (ערימות חול בהיקף של עשרות מיליוני טונות, שנכרו בדרך לשכבות העפרה המכילה נחושת). דו"ח שהוכן בהזמנה של היחידה הסביבתית אילת אילות על ידי המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים קבע כי ניתן להפיק מחומר גלם זה "חול מודרג" שהתאמתו לבטון עולה על חול שמקורו בדיונה הסמוכה. וכן שימוש בחול מחצבה – שהוא תוצר לוואי של תעשיית החצץ באילת.

• שמונים מדענים ואנשי אקדמיה מתחומי האקולוגיה והתכנון חתמו על חוות דעת מקצועית שהועברה למינהל מקרקעי ישראל, הקוראת לדחות את עבודות הכרייה המתוכננות בחולות סמר, עד לגמר בדיקת החלופות השונות לאתרים לאספקת חול.

מתוך המכתב: "חולות סמר הינן משכן למגוון מדהים של בעלי חיים, ביניהם: צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי מדבר, ארנבות, דרבנים, ירבועים, גרבילים, אלימון, מיני נחשים רבים, שנונית האז, נחושית חולות, שממית ערבה, ועוד חסרי חוליות רבים, חלקם ייחודיים לחולות סמר. הממצאים הללו... מעידים על כך שמדובר בגוש חולות מיוחד במינו, הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה. במחקר קודם התברר שישנם הבדלים במגוון המינים בין שני צידי הגבול ושלא ניתן לסמוך על כך שיחידות נוף מהצד השני של הגבול יהוו תחליף לפגיעה בצידו האחד של הגבול.

"הוכח מדעית, בסקר שבוצע לאחרונה על ידי המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים, כי החול מעודפי הכרייה במכרות תמנע יכול לשמש למשק הבנייה. בימים אלה מושלמות הבדיקות האחרונות להשלמת דו"ח זה. במידה ותוכח כדאיות ניצול החול בערימות הטפל, החול שיופק מערימות אלה מבטל לחלוטין את הטענה שאין חלופות לחול... תועלת חול לבנייה מחולות סמר לא שווה לעלות ההפסד של אוצר טבע ברמה בינלאומית. לכן, אנחנו מבקשים להקפיא מיידית את כל הפעילות לקראת הכרייה והחציבה, עד לפרסום תוצאות בדיקות החלופות השונות לחול, כולל הבדיקות מערימות הטפל של תמנע".

בימים הקרובים עומד הקבלן אליקים בן ארי לכרות ולהשמיד חלק ניכר מחולות סמר. אנו תושבי אילת וחבל אילות וארגוני הסביבה: החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה וסביבה בריאה בערבה מנהלים את המאבק למען הצלת חולות סמר. זה לא מאבק נגד, זה מאבק בעד, בעד בשפיות, בעד המשכיות, בעד הטבע וכן, גם בעד פיתוח, אך שיהיה מאוזן, נכון ומקיים. יש פתרונות וחלופות אחרות לאספקת חול לבניה, מלבד הדיונה הקסומה בחולות סמר.

גורל חולות סמר אינו רק עניין משפטי או כלכלי. זהו נכס סביבתי חסר תחליף. אנו זקוקים לעזרתכם בהצלת הדיונה האחרונה בערבה.
אנו מבקשים את התערבותך המיידית כדי לעצור את כניסת הדחפורים לחולות סמר.

בברכת שנה טובה

טל גולדמן,
בשם ארגוני הסביבה החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין ותושבי אילת אילות למען צדק סביבתי.
מרכזת ארגון סביבה בריאה בערבה

על עמדתו של ליברמן בתקשורת , נקווה שזו אינה עמדתו הרשמית.

צדק סביבתי בחולות סמר!






בחסות ערב ערב, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וקול הים האדום הארוע הקטן שתיכננו בחולות סמר צובר תאוצה והופך להיות ארוע מתוקשר, אמנותי וססגוני.


אנחנו זקוקים לתמיכה ארצית לנצח את המאבק הזה.

ב 17.10 כולם מגיעים לחולות סמר!

יום שישי, 16 בספטמבר 2011

תירוצים כמו החול

תירוצים כמו חול: איך הורסים את חולות סמר? מאת אביב לביא ושיר עזרא

ההתנהלות השערורייתית של מינהל מקרקעי ישראל. הביצוע בשטח שלא תואם לכאורה את
תוכנית המתאר. סקר גאולוגי שלא בוצע בזמן. והדחפורים שמקבלים אישור סופי לגרוס
נכס טבע מהשורה הראשונה בישראל. כל השאלות שמטילות ספק בלגיטימיות של הכרייה
ושל התהליכים שיובילו להרס הדיונה האחרונה בערבה.

המאמר מתאר את את התנהלות המאבק להצלת חולות סמר בחודשים האחרונים.
לא מוזכרים בכתבה שותפים רבים שלנו כמו היחידה הסביבתית אילת אילות ובראשה אסף אדמון, החברה להגנת הטבע, התנועה הירוקה, חיים וסביבה, מגמה ירוקה ועוד. אנו מקווים להוכיח את טעותו של אביב לביא במאמר - ושנזכה במאבק הצודק להגנה על הדיונה הגדולה בערבה.
הקישור למאמר כאן

בקרוב יתחילו עבודות הכרייה בחולות סמר

בעוד כשבועיים ימים יחלו עבודות הכרייה בחולות סמר.
אנו פועלים בכמה מישורים נגד פעילות הכרייה. אבל זה הזמן לפעולה אזרחית משמעותית. אין לנו ברירה! ביום רביעי 21.9 תתכנס ועדת ההיגוי של סבב"ע לדון בפעילות קהילת האזור נגד התחלת עבודות הכרייה.


יום רביעי 21.9 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת ליד יטבתה.


הישיבה פתוחה לכל!





נמצא מימון ביניים להמשך פעילות סבב"ע

בחודש אוגוסט השנה צוצמה משמעותית פעילות סבב"ע. בעיות תקציב הדומות לכל ארגוני הסביבה מנעו את המשך איוש משרת מרכזת סבב"ע.
קיבוץ יטבתה העניק הלוואה למכון ערבה אשר תאפשר מימון הפעילות עד שימצאו מקורות תקציביים לפעילות שוטפת של הארגון.
דברים רבים נכנסו להקפאה בתקופה זו ואני מקווה שלאט לאט אוכל לחזור לענינים ולתנופת העשייה שקדמה לתקופת המשבר.

יום שבת, 30 ביולי 2011

מחאת תושבים בסיור באתר הקומפוסט האזורי



ביום רביעי 27.6 קיימנו סיור לאתר המיועד להקמת מתקן הקומפוסט האזורי ולאחר מכן נערך מפגש פתוח לתושבי האזור עם דובי קדישאי מנכ"ל ערדום ורוי קגן מנהל הפרוייקט. לאחר המפגש עם דובי קדישאי קיימנו שיחה של ועדת ההיגוי של סבב"ע על עמדת סבב"ע לנושא כאשר עיקר הדיון נסב על הערכיות הגבוהה של השטח שנבחר להקמת המתקן, על תהליך קבלת ההחלטות במשרד להגנת הסביבה והמועצה ועל חוסר התקשורת עם חברי הקיבוצים והתושבים.

במהלך הסיור הצטרפו אלינו במחאה שקטה ויפה קבוצת רוכבים רב גילאית מחוות עין רדיאן (יטבתה). אתר הקומפוסט עתיד לקום על שטח מלחת יטבתה עשיר במגוון מיני צמחיה ובעלי חיים. התושבים מוחים על הרס המקום.

בימים הקרובים אעלה לאתר את עמדת סבב"ע לנושא.


יום שישי, 8 ביולי 2011

סרטון חדש ברשת על חולות סמר ועמק ססגון

החברה להגנת הטבע יזמו ידיעה השבוע בידיעות אחרונות.


טבע או נדל"ן? שתי פיסות מדבר לפני הכרעה
שני מאבקים סביבתיים עומדים בפני
הכרעה: היזם שעתיד לכרות חול בדיונות סמר שבערבה לטובת תעשיית הבנייה באילת צפוי
להתחיל בעבודות, ובעמק ססגון שבתמנע יוחלט אם להעתיק את מיקום המלון או להותיר אותו
במקומו, בניגוד לעמדת ארגוני הסביבה .

לידיעה המלאה ולסרטון המצורף

מפגש בנושא תכנון בר קיימא בחבל אילות


בתאריך 27.6 קיימנו מפגש אזורי ראשון בנושא פיתוח בר קיימא בחבל אילות. השתתפו 45 איש מתושבי האזור שהנושא קרוב לליבם. בינהם גם בעלי תפקידים רבים בקיבוצים ובמועצה האזורית.

האווירה הייתה טובה ושיחה הייתה קולחת. שמענו קשת רחבה של דעות ורעיונות בהם אנחנו יכולים להציע שינוי מהותי בצורת החשיבה והעשייה בפיתוח בחבל אילות.
במונח פיתוח בר קיימא מצוייה הכוונה להגן ולשמר את משאבי הטבע הייחודיים שלנו בערבה: על הנוף המדברי הבתולי, על האויר הנקי, על אוצרות הטבע כמו חולות הדיונות ומי התהום, על אתרי המורשת והארכיאולוגיה, על השטחים הפתוחים כמו מניפות הסחף והמלחות או השטחים החלקאים ועל האנשים המיוחדים שהגיעו להתיישב בערבה.

להלן כמה מהנקודות שעלו מהשיחות בקבוצות הדיון:



O המועצה הינה כלי מרכזי להובלה של תהליכים מקיימים. חסר תאום של ציפיות התושבים
מהמועצה להתנהלות מקיימת. אך יש לכבד את החלטות הגופים הנבחרים במועצה. ההעדפה של
תושבי האזור לפיתוח מקיים צריכה לקבל ביטוי בהקצאת המשאבים, כאשר ברור שלפיתוח
מקיים ישנן השלכות כלכליות.
o הדגשים לצמיחה ושגשוג אינם בהכרח הדגשים
לפיתוח.יש למצוא את קו האמצע בין הפיתוח והשימור, בכדי להפחית נזקי פיתוח צריכה
להיות ראייה מערכתית יותר ולהמנע מתהליכים בלתי הפיכים. יש להשתמש במערכת ערכים ולא
בסולם ערכים בכדי להגיע להבנות. איזון הוא מונח סובייקטיבי.
o המועצה כגוף
פעילה בתחום. קיימת תחושה כללית של חוסר שיתוף ציבור. יש למצוא דרכים לייצר מעורבות
גבוהה יותר בהליכי התכנון. פתיחה של הדיונים לקהל הרחב, הגברת אמצעי התקשורת. ליווי
תהליכים בתוך הישובים. צריכים להתקיים דיונים פרטניים בכל הישובים בנושאי פיתוח.
o קיימים פערים בין הישובים.יש לפעול לחיזוק שיתופי הפעולה בישובים, לחיזוק
הקשרים בקיבוצים. הקיבוץ הוא כפר אקולוגי אותו יש לשמר ולחזק.
o הרחבת ישובים
לגיטימית, צמוד דופן ובתוך תחומי הישובים. כל פיתוח מחוץ לישובים צריך לבחון לעומק,
תוך שיתוף הציבור. יש לערוך הפרדה בין שטחי מגורים במועצה לשטחים המיועדים לפעילות
עסקית.
o החקלאות היא מקור פרנסתנו. החקלאות משמעותה שטחים פתוחים. יש למצוא את
הכלים לחקלאות מקיימת בערבה למנגנון אזורי להפחתה של השפעות החקלאות על הסביבה כולל
חקיקה ופיקוח.
o ניהול שטחים הפתוחים כמשאב הטבע החשוב ביותר במועצה. יש לבחון
את השימוש בשטחי האש, לאפשר מעורבות ציבור בניהול השטחים הפתוחים. זהו כלי חשוב
לניהול מקיים.


עלו מגוון רעיונות מענינים שהם כיוונים מעשיים להמשך פעילות:
אתר קומפוסט אזורי • מערך הסעות אזורי. תחבורה מסודרת. • חינוך ומודעות. • חקיקה הפעלה של סנקציות או תמריצים. • איגום משאבים אזורי. • טיפול בפסולת החקלאית. • להוביל שינוי התנהגותי בתוך הישובים. • חינוך לצריכה מופחתת. • התיעלות אנרגתית • עדיפות לניהול משק המים האזורי. • הסדרה של מערכות טיהור השפכים בקיבוצים • לייצר תהליך למידה וחינוך למבוגרים. • עידוד לבניה מקיימת. כולל משאבים. • שיפור ערוצי התקשורת והנגשת המידע לציבור באופן אקטיבי יותר.
• אבחון האיומים על הסביבה. • התוויה של הדרך לעיבוי הישובים באזור. • יישום גינון מדברי בישובים. • פיקוח אזורי על שימוש בחומרי הדברה.


עסקנו גם בניסוח טיוטה לחזון סביבה משותף, כחלק מאמנה סביבתית עליה נבקש להחתים את תושבי האזור.


היחסים בקהילה האזורית בנויים על כבוד הדדי, שיתוף פעולה, קבלת החלטות בדרך
דמוקרטית וקבלת האחר. הקהילה ערה להשלכות של כל מעשה וביחד שואפת ללמוד, לשפר ולקדם
את ערכי הקיימות הסביבתית, החברתית והכלכלית תוך שמירה על משאבי הטבע הייחודיים
לאזור.


השלב הבא בתהליך הוא הקמה של צוותי חשיבה לסיעור מוחות ממקוד בתחומים שהוגדרו על ידי המשתתפים מחזור וקומפוסט, תחבורה, חקיקה, בניה מותאמת סביבה, תקשורת וכו'. ומפגשים בישובים.



אירחה, אפתה וערכה: טל גולדמן, מרכזת סבב"ע sababa@arava.org

יום שבת, 25 ביוני 2011

סיור לאתר הקומפוסט האזורי החדש

בתאריך 27.7 בשעה 17:45 נשמע מדובי קדישאי ורוי קגן על התכנית להקמה של אתר קומפוסט אזורי בשטחים שמבדרום למטעי התמרים שלי יטבתה.
לפרטים אודות הסיור ומידע נוסף אפשר לפנות במייל sababa@arava.org

ועדת הכלכלה קוראת לבטל את תכנית הכרייה בחולות סמר

ועדת הכלכלה של הכנסת הצטרפה לתושבי האזור ולארגוני הסביבה בקריאה חד משמעית למנהל מקרקעי ישראל לשקול מחדש את היתר הכרייה בחולות סמר. עם זאת, מתעקש מינהל מקרקעי ישראל להוציא לפועל את התכנית, על אף שכריית החול משמעותה הרס מוחלט של החולות על כל ערכי הטבע הייחודיים שבו.
לכבוד הדיון הגיעו לירושלים 5 מתושבי האזור, צוות המרכז ללימודי שדה באילת ועוד נציגים מארגוני הסביבה הרבים השותפים למאבק. בחוץ התקיימה הפגנה צנועה של הצעירים של התנועה הירוקה ומגמה ירוקה. הם מכרו חול לעוברים ושבים מחוץ למשכן הכנסת.
הוועדה המליצה לבחון חלופות זמינות לאספקת חול שייתנו מענה לצרכי הפיתוח של אילת. הוועדה קראה לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ולשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, לפעול בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל ולמנוע פגיעה בחולות סמר ולהביא להפסקה מיידית של כריית החול לבנייה. כמו כן קראה הוועדה לבחון את האפשרות להוריד את מפלס הקרקע במסגרת תכנון העבודה להקמת מתקני אספקת האנרגיה הסולארית בסמר ואליפז, או העמקת הכרייה בשני המגרשים שכבר נכרו בסמר.
תודתנו נתונה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון איתן כבל, ניצן הורביץ, ישראל חסון, דב חנין ויו"ר הועדה יצחק וקנין ואשר תומכים במאבק להצלת החולות.
לידיעה באתר NRG

יום שישי, 17 ביוני 2011

האם נגוזה התקווה להציל את החולות?

התשובה היא לא.
השבוע שלח השר להגנת הסביבה ח"כ גלעד ארדן מכתב לעו"ד של "אדם טבע ודין" ובו הוא מביע תמיכה במאבק להצלת החולות ומצהיר על מחוייבותו לעצור את תכנית הכריה. בוודאי נתקלתם בשתי ידיעות עוקבות האחת גרסה אופטימית באתר NRG בקישור המצורף וכותרתה - "אופטימיות בחולות סמר: המנהל שוקל לבטל את המכרז" והידיעה השניה באתר YNET בקישור הנ"ל "התקווה נגוזה - הדיונה האחרונה תיהרס".
למי להאמין?
גם אני החסרתי לרגע פעימה. אבל אם תחשבו על זה רגע הרי כאשר התקשרה הכתבת לקבל את תגובת המנהל למכתבו של השר ארדן, הרי שזו הייתה חייבת להיות תשובתם. זו המדיניות הרשמית של המנהל עד שהם יחליטו אחרת. אני משתדלת להיות אופטימית ולומר שהן קרובים להשתכנע. ב 22.6 יתקיים דיון בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חולות סמר. ישתתפו בדיון חברי כנסת, השר ארדן, נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, חברי ארגוני הסביבה ונציגים ממנהל מקרקעי ישראל.
המאבק עוד לא תם ויש לנו את הרוח לנצח אותו.

יום חמישי, 2 ביוני 2011

סבב"ע מובילה את הדיון על מדיניות פיתוח בר קיימא בחבל אילות

מסמך מתווה לפיתוח בר קיימא בחבל אילות
"חבל אילות שואף לנהל מדיניות פיתוח בר קיימא, תוך שמירה על השטחים הפתוחים."
(מתוך חזון המועצה)

סבב"ע מזמינים את תושבי האזור לקחת חלק בתהליך ציבורי
לעיצוב מדיניות מאזנת בין פיתוח לשימור בערבה הדרומית.
מפגש ראשון יתקיים ביום שני 27.6 בשעה 17:30-19:30
בחלל הרב תחומי באולם המופעים האזורי.

מטרות:
- לקבוע מדיניות לפיתוח בר קיימא בחבל אילות.
- קהילה שותפה ומגויסת לתהליך אזורי בכדי להשפיע על סדר היום האזורי.
- תכנית להטמעה וקביעת מדדים לבקרה.

תוצרים:
חזון: חזון סביבה של חבל אילות.
אמנה: נוסח התחייבות אישית של כל אחד מתושבי האזור כלפי הסביבה.
מדיניות: מסמך עקרונות עשה ולא תעשה לפיתוח בחבל אילות. המסמך ינחה את פעילותם של העוסקים בתכנון בחבל אילות.
תכנית עבודה: הכנה של 3 תכניות אופרטיביות כולל תקציב לביצוע.

הצוות המוביל את התהליך:
שירה קרוניך (קטורה) , הדס פורת (יהל), יוני פרגון (מהנדס המועצה), דורית בנט (גרופית), מאיה שפיר (יטבתה), עליזה מאיו (לוטן), נעמה אלוני (יטבתה), אסף אדמון (יחידה סביבתית), אבי רמות (יטבתה), יפתח הופמן (יטבתה), ג'יג'י סטורם (סמר), טל גולדמן (מרכזת סבב"ע)

מתקן חלוץ של שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת מול בית אריזה ערדום

ניסוי ראשון בפארק אנרגיות מתחדשות סמוך למועצה האזורית
למאמר כולו בליווי תמונות
קבוצת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון באמצעות זרוע האנרגיה של הקבוצה, שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מתכוונת להקים את מתקן החלוץ הראשון בישראל באזור התעשייה ערדום על שטח בהיקף של כ-20 דונם. מתקן חלוץ מוגדר כמתקן אשר תכליתו ביצוע בדיקות, הדגמות, הפעלה וניסויים בטכנולוגיה שפותחה בישראל ובבעלות תאגיד ישראלי, להפקת אנרגיה מתחדשת. האתר מוקם באזור התעשייה ערדום המרוחק כ-200 מטר צפונית למשרדי המועצה האזורית חבל אילות.
הטכנולוגיה עליה יתבסס המתקן הומצאה בישראל עוד בשנות ה70 ומתקנים דומים הוקמו כבר בארה"ב ובאירופה ופועלים ברציפות כ-30 שנה. קרינת השמש מרוכזת באמצעות שקתות פראבוליות מתכתיות מצופות מראות לצינור מרכזי אשר שמן תרמי זורם בתוכו במעגל סגור.האנרגיה האגורה מועברת באמצעות השמן למערכת ליצור קיטור ובאמצעותו מפיקים חשמל לרשת. החברה מתכננת להקים "לולאה" של קולטנים סולאריים, ובנוסף מערכות קצה, שיאפשרו ביצוע של סדרת ניסויים, אשר יוכיחו את יעילות המערכת וזאת לצורך פרויקטים עתידיים שהחברה מקדמת בימים אלה. הלולאה תוקם על שטח באורך של כ-400 מטר ורוחב של כ-50 מטר. גובה הקולטנים הסולאריים הינו כ-7 מטר. מערכות הקצה יכללו בין היתר,מערכות חשמל , מערכות קירור ומערך סגור שמן תרמי (HTF). מתקן הדמו אינו מתעתד ליצר חשמל אלא לדמות חלק מסוים משרשת הייצור של שדה סולארי מלא. אנרגיית החום שתיווצר בתהליך הינה בהיקף של כ-1 מגוואט חשמל.

תמונות להמחשה בלבד – שדה סולרי מסחרי ולולאת קולטנים תרמו סולארית
עבודות ההקמה החלו בשטח בתחילת מאי 2011. הפעלה מתוכננת לדצמבר אותה שנה ולאחר מכן החברה מתכוונת לתפעל את האתר בין שנתיים לשלוש שנים. בתכנון האתר הופעלו שיקולים רבים שתכליתם שמירה על הסביבה וניסיון ככל שניתן להשתלב במתאר הקיים. להלן דגם נצפות של המתקן כמו שהוא יראה מכביש הערבה.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם שי בהרב shai_b@shikunbinui.com

פרוטוקול ועדת היגוי סבב"ע 25.5.2011

התכנסנו כעשרים מחברי ועדת ההיגוי להפרד מיו"ר יוצא דוד לרר ולברך את הועד המנהל החדש - יפתח הופמן, שחר כץ ויונתן צ'סלר.
דורית בנט הציגה את מפת השטחים לאנרגיה סולארית בחבל אילות
התקיים דיון על תפקידה של סבב"ע בקהילה.
היה מעניין ושווה לקרוא את סיכום הישיבה.
כאן

ישיבת ועדת היגוי הקרובה 23.6 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.

יום שני, 16 במאי 2011

לקראת ההכרעה בעמק ססגון הדיון בעיתון מעריב

השבוע התנהל דיון מעניין בין יו"ר ראש המועצה האזורית אודי גת לרויטל כץ, תושבת אליפז, חברה בועד התושבים למען הצלת עמק ססגון ופעילה בסבב"ע.
אודי גת אמר השבוע בראיון לעיתון מעריב "לא כל יום יש משקיע שמוכן להשקיע ולסכן את כספו בבנייה של פרויקט ייחודי. כדי לפתח את חבל אילות צריך להקריב מידי פעם פיסה של טבע."
רויטל משיבה "שלא כמו אודי גת אין תושבי הערבה רוצים לתת את ידם לפגיעה בערכי הטבע שסביבם. "
"הטיעונים מדוע אין לפגוע בעמק פשוטים: זהו מרחב ייחודי ומרהיב בצפונה של בקעת תמנע, שהיא נכס גיאולוגי וארכיאולוגי לאומי."
לקרוא את שני הטורים במלואם: אודי גת כאן רויטל כץ כאן

יום ראשון, 15 במאי 2011

תקווה חדשה להצלת חולות סמר!

ערב יום העצמאות נפגשו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ומנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל לדון בגורל חולות סמר.
תוצאות הפגישה מרגשות ואנו מקווים שהן תחילתו של סופו של המאבק להצלת החולות.
המנהל מוכן להשהות את עבודות הכריה עד לאחר גמר בדיקת החלופות לחול.
מי שזוכר לפני כשנה הפצנו מטעם סבב"ע מסמך חלופות לחול. את אותן חלופות המנהל מוכן כעת לבדוק.
להלן נייר העמדה של סבב"ע
אביב לביא כתב היום בעיתון מעריב על פרטי הפגישה בין השר למנכ"ל. למאמר

יום שלישי, 3 במאי 2011

האביב הגיע והדיונה מתעוררת








הדיונה מתעוררת מתרדמת החורף.

צילמה יעל אולק.

יום שני, 2 במאי 2011

עודפי הכריה ממכרות תמנע נמצאו מתאימים לישמוש כחלופה לחול דיונה.

יצאה הודעה לתקשורת מטעם המועצה האזורית:
עודפי הכרייה ממכרות תמנע הישנות, יוכלו להוות תחליף לחול דיונה למשק הבנייה והסלילה, כך עולה
מבדיקת היתכנות שביצעה המועצה האזורית חבל אילות, באמצעות היחידה האזורית לאיכות סביבה
אילת – חבל אילות.
בדו"ח המסכם של בדיקת ההיתכנות אשר בוצעה ע"י המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים נכתב בין היתר:
"המסקנה החד משמעית המתקבלת מבדיקת חול מודרג תמנע היא שניתן לקבל חול באיכות שהיא לכל
הפחות דומה לאיכות חול הים הטבעי שבשימוש כיום", הדו"ח שבוצע על בסיס נטילה מייצגת בשטח מראה
שלאחר תהליך שטיפה וניפוי ייעודיים של עודפי הכרייה בטכנולוגיה סטנדרטית וקיימת, ניתן לקבל חול
סיליקטי שיכול להיות עדיף, בפרמטרים מסוימים וליישומים מסוימים בתעשיית הבנייה, על פני חול דיונה
טבעי.
כותב הדו"ח, מהנדס החומרים - צבי כהן ציין, כי יש לשנות את ההתייחסות לחומר זה, להפסיק את השימוש
במילה "טפל" ולהשתמש במושג "חול מודרג תמנע" אשר משקף את הפוטנציאל הגלום בחומר המהווה ב- 30
השנים האחרונות מטרד ועשוי להפוך בשנים הקרובות למשאב יקר ערך.
כידוע, החל משנות השישים ועד שנות השמונים פעלו מכרות הנחושת בתמנע, במטרה להגיע לשכבת הנחושת.
במהלך השנים, הוצאו מתת הקרקע כ - 50 מיליון טון של עודפי עפר אשר עומדים בשטח בערמות ענק כבר
למעלה משלושים שנה. למרות שמעולם לא נעשתה עבודה מעמיקה בנושא, הדעה הרווחת והנחת העבודה
לאורך השנים אצל הגורמים הרשמיים הייתה שהחומר "אינו מתאים למשק הבנייה והסלילה". כאמור,
הבדיקות האמורות הוכיחו אחרת והשימוש בחול מודרג תמנע יכול לסייע בשימור חול הדיונות.
היחידה לאיכות סביבה, ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה ממשיכים במאמץ לשמר את משאבי הטבע
הקיימים ולעודד חשיבה מקיימת, הפיכת מטרד למשאב ושימור השטחים הפתוחים וערכי הטבע היקרים
לכולנו.

להלן קישור לדו"ח

יום חמישי, 21 באפריל 2011

קונים את החולות

הנה הזדמנות טובה לפעול למען ישראל טובה יותר, ולא רק לקטר:
תִרמו 10 שקלים כדי להבטיח שחולות סמר לא ייפגעו.
לאחר שלוש שנות מאבק הגענו לרגעי ההכרעה, שיקבעו אם יימשך ההרס והניצול בחולות סמר - הדיונה האחרונה בערבה – או שיובהר כי מה שנותר מאזור הנפלא והיקר הזה יישמר לטובת הדורות הבאים.
בעבר השתרעו החולות על פני עשרה קמ"ר. 3/4 משטחה של הדיונה נעלם, כתוצאה מחציבה למשק הבנייה ולצורכי החקלאות. כעת מבקש מינהל מקרקעי ישראל לחצוב עוד 400 דונמים. זאת, למרות שלא נבדקו מספר חלופות מעשיות, ובלא שנערך תסקיר השפעה על הסביבה.
אבל יש תקווה: בעקבות מסע הסברה נמרץ ומאבק משפטי מתמשך, מבקש הקבלן שזכה במכרז לסגת ממנו. האם המדינה תיקח אחריות על הפרשה ותמצה את המקורות החלופיים בטרם ייהרסו עוד מאות דונמים? קשה להאמין אבל המינהל מסרב לשחרר את הקבלן (חב' אליקים בן-ארי בע"מ) ממחוייבותו, ומאיים לתבוע ממנו כמיליון ש"ח.
מול אטימותם של הפקידים, מתגייסים האזרחים כדי להבהיר כי לא ישלימו עם ניהול רשלני של אוצרות הטבע של הציבור, והתנהגות כוחנית: "התנועה הירוקה" מארגנת מסע התרמה שבמסגרתו מתחייבים אזרחים אכפתיים, אוהבי הנוף והמרחבים, לשלם מכיסם סכום של 10 שקלים – אשר ישמשו לפיצוי היזם במקרה הבלתי סביר שהמינהל לא ייכנע ללחץ הציבורי ויקנוס את הקבלן.
עזרו להציל את מה שנותר מחולות סמר!
לאתר הקמפיין לחץ כאן

יום שישי, 8 באפריל 2011

חולות סמר - אפילו הקבלן לא רוצה לפגוע בהם


תקווה למניעת הפגיעה החמורה במה שנותר מהדיונה האחרונה בערבה: קבלן עבודות העפר, דניאל בן-ארי, שזכה במכרז לחציבתם של 400 דונם חולות, נפגש עם ארגוני הסביבה. ראשי חברת בן-ארי התוודעו לחשיבותם של ערכי הטבע והנוף המיוחדים של חולות סמר במהלך הדיונים בעתירה שהגישה "אדם, טבע ודין" נגד החציבה. הקבלן מוכן לגבש מוצא שיאפשר לו לוותר על החציבה - בלא שייפגע כלכלית.

ארגון "סביבה בריאה בערבה" (סבב"ע), מברך את חב' בן-ארי על הנכונות לדון בפתרונות שימנעו את הרס הדיונה. סבב"ע סבורה שהמדינה צריכה להשיב לקבלן את הפיקדון (1,000,000 ש"ח) ולהתחיל לקדם באחריות וברצינות חלופות מעשיות לאספקת חול לתעשיית הבנייה באילת - באופן שיקטין נזקים קיימים ויבלום כל פגיעה נוספת בתא שטח ייחודי בארץ ובעולם. במידה שהמדינה לא תעשה זאת, ננסה למצוא פתרונות אחרים שיאפשרו לחברת החציבה לצאת מהתחייבותה מבלי להינזק. בשבוע שעבר (30.3) קיימו חברי "התנועה הירוקה" ומגמה ירוקה בהשתתפות תושבים מהערבה, הפגנה מול הכנסת בקריאה להתערבותו של אריאל אטיאס, שר השיכון, האחראי על מינהל מקרקעי ישראל. נאמני הסביבה מביעים תקווה שהמשרד להגנת הסביבה, שכבר הודיע בבית המשפט העליון כי הוא מתנגד לחידוש החציבה בחולות, ייקח תפקיד מרכזי ופעיל יותר בניסיון להגן על מה שנותר מהדיונה: בעבר השתרעו חולות סמר על כ-10 קמ"ר.

כיום, לאחר שנים של ניצול לטובת החקלאות ותעשיית הבנייה בערבה, נותרו רק 2.3 קמ"ר, פחות מרבע משטחם המקורי של החולות. למרות זאת, ועל אף שלא בוצע תסקיר השפעה על הסביבה (כפי שמחייב החוק על פי תמ"א 35), שווקו עוד מאות דונמים לחציבה. עתודות החול בחלקות אלו הנן קטנות בהשוואה להררי החול שנערמו ממערב לכביש הערבה, כתוצאה מפעילותם הארוכה של מכרות תמנע. על פי בדיקות מקצועיות שבוצעו בחודשים האחרונים, נראה כי חומר זה מתאים בהחלט לבטון – לאחר טיפול פשוט וזול - ויכול לשמש את האזור למשך עשרות שנים. עד היום התעלמה המדינה מהאפשרות להפוך את המפגע הנופי הזה למשאב בעל ערך לאומי. חולות סמר, בחולות אלו נמצא מגוון מינים ומגוון גנטי יחודי ביותר. החולות מהווים יחידת נוף עשירה עם יונקים, עופות, זוחלים וחרקים שזה המקום האחרון שניתן לראות אותם בארץ. המשך החציבה באזור עלול להכחידם.

יום שבת, 2 באפריל 2011

הדרור הספרדי כובש את שדות החיטה של נאות סמדר


עוד בעניין נזקי הטבע לחקלאות, מצורפת מצגת מדהימה שצילם וערך מורי חן.

במצגת תיעוד נחיתתה של להקה של דרור ספרדי בשדות החיטה של קיבוץ נאות סמדר ואת הנזק שהותירו אחריהם הציפורים.

התנועה הירוקה מפגינים למען חולות סמר


ביום רביעי 30.3 עלינו לירושלים קבוצה של שמונה מתושבה אילת והערבה להפגנה למען חולות סמר שאירגנו חברי התנועה הירוקה יחד עם הסטודנטים ממגמה ירוקה במחוז דרום.

בהפגנה שהתקיימה מול משכן הכנסת קראו המשתתפים לשר הבינוי והשיכון ח"כ אריאל אטיאס להפעיל את סמכותו ולבטל את תכנית הכרייה בחולות. למרות שקיבל פניות רבות לצאת ולשוחח עם המפגינים אטיאס לא נענה.


בין המפגינים ראשי התנועה הירוקה הפרופסור אלון טל, ד"ר אורי שיינס יו"ר המפלגה רחלי תדהר ועוד. רבים מתוך המפגינים הם בוגרים של מכון ערבה ללימודי הסביבה. התנועה הירוקה מבטיחים להמשיך לעמוד לצידנו ולפעול עד לעצירת הכריה.

יום שישי, 25 במרץ 2011

סדר יום ישיבת ועדת ההיגוי של סבב"ע ל 6.4.2011

סדר יום ישיבת ועדת ההיגוי של סבב"ע ליום רביעי 6.4 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת

1. משק אוטרקי – נשמע ממארק נווה מזכיר קיבוץ לוטן ולאחר מכן נקיים שיחה קצרה על הנושא.

2. אישור פרוטוקול ישיבה מ 2.3 עדכון להחלטות ועדת ההיגוי שטרם יושמו מישיבות קודמות.

3. אינפורמציה: • עמק ססגון • חולות סמר – תחזית אופטימית • פארק תמנע

4. מסמך מתווה לפיתוח בר קיימא בחבל אילות: • הצגה ראשונית של עבודת הצוות שהוקם לצורך קידום הנושא. • דיון ביעדים של סבב"ע לשנת 2011 לאור תכנית העבודה המוצעת. • דיון בקביעת סדרי עדיפויות של נושאים מוצעים לטיפול במסמך.


נרים כוסית לכבוד חג החרות, נישא ברכה ונתראה שוב רק ב 25.5

הנכם מוזמנים להצטרף אלינו.

להתראות, טל גולדמן

הפגנה למען הצלת חולות סמר 30.3 בירושלים

התנועה הירוקה הבטיחו ומקיימים. אחר פרשת גלנט הם יוצאים לעזרת תושבי חבל אילות להציל את חולות סמר מאיום הכרייה.
ביום רביעי 30.3.2011 בשעה 16:00 הנכם מוזמנים להפגנה גדולה

מול ביתו של ראש מנהל מקרקעי ישרל שר השיכון, ח"כ אריאל אטיאס.
נקודת הכינוס ברחוב קפלן בשכונת הר נוף בירושלים.

לטרמפ מהערבה או חזרה אל הערבה נא לפנות ל sababa@arava.org



חברי הועדה המחוזית יגיעו במאי לסיור בעמק ססגון

אחרי דיון סוער של הועדה המחוזית בו הציג סוקר מטעמם, ברק כץ מחברת אתוס את המסמך הנופי סביבתי שהכין לתכנית אתר התיירות ונופש בקעת תמנע החליטו חברי הועדה שבלי להיות בעמק ססגון ובלי לסייר בבקעת תמנע לא יוכלו להכריע בעניין התכנית.
עמדת הסוקר היא שאין לבנות מלון בעמק ססגון והוא ממליץ כחלופה מועדפת למלונאות בבקעת תמנע הקמת מלון צמוד למבואת הכניסה לפארק תמנע.
יש לקוות שלאחר הסיור חברי הועדה יאמצו את המלצות הדו"ח ויפעלו לביטולה של תכנית המלון בעמק ססגון.
בדיון הועדה נכחו למעלה מ-20 מתושבי חבל אילות שבאו לתמוך בחברי ועד התושבים למען עמק ססגון אשר מנהלים את המאבק החשוב הזה ובאו להביע את התנגדותם לתכנית.
בין הפונים אל הועדה היו פרופסור אמוץ זהבי, שהיה ממיסדי החברה להגנת הטבע. פרופ' זהבי נתן סקירה קצרה על הפגיעה החמורה של הפעילות בבקעת תמנע ועל חשיבות שימור עמק ססגון כבלתי מופר. יואב איגרא קרא מן הכתב על כמה שהוא עייף ומתוסכל מתשע שנים של עיסוק בפרוייקט ומהאשמות ארגוני הסביבה נגדו. הוא היה משכנע מאד בכנותו ובאמונתו שהוא תורם לפיתוח הנגב והערבה אבל לא השתכנע שלא זו הדרך.
ד"ר בני שלמון הציג את עמדת רשות הטבע והגנים לפרוייקט. בדבריו הוא שם את הדגש על עמדתו האישית ביחס לעמק ססגון ואת עמדת הרשות שהיא חלופת הקיבוצים הוא השמיע רק בין השורות. יש לקוות שזה נרשם בפרוטוקול כי בקלות אפשר היה לטעות ולהבין מדבריו שעמק ססגון הוא שטח מופר ושהוא החלופה הראויה למלון.
חשוב לזכור שאת המאבק הזה מובילים חמישה אנשים מתושבי האזור שהם הועד. החוט המקשר בינהם הוא האהבה שלהם למקום והרצון שלהם לשמור עליו.
מי שהאזין השבוע לפינתו של מורי חן ברדיו קול הים האדום ושמע אותו קורא לאנשים הנאבקים על עמק ססגון "ירוקים אוכלי גרנולה ושקדים" כדאי שיתבונן שוב. הם אינם בהכרח "ירוקים" אבל הם כן אנשי סביבה. אני מסירה את הכובע על המסירות שלהם להצלת עמק ססגון.

מצורף קישור לכתבה מתוך ערב ערב ובו פירוט בהרחבה על הדיון בועדה המחוזית. חסרים בה התייחסות למקומם החשוב של הועד במאבק ובדיון עצמו.
"הישג ליואב איגרא: "עמק ססגון אינו בתולי כפי שטוענים הירוקים"."

יום רביעי, 9 במרץ 2011

פרוטוקול ועדת היגוי של סבב"ע 2.3.2011

לישיבה האחרונה שלנו הגיעו 18 איש מתושבי האזור.
זהו סימן לערות ואיכפתיות של תושבי האזור בענייני פיתוח וסביבה.
להלן פרוטוקול הישיבה.
תושבי הערבה ואילת מוזמנים לישיבתנו הבאה ביום רביעי 30.3.2011
בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
כדאי לבוא מוקדם כדי להספיק לתפוס כיסא.

פיתוח מבואת הכניסה לפארק תמנע






התמונות מתוך מצגת תכנית פיתוח המבואה לפארק תמנע.

בישבת ועדת ההיגוי האחרונה של סבב"ע אירחנו את חגית גל מנהלת פארק תמנע אשר הציגה בפני הועדה את תכנית הפיתוח של המבואה לפארק תמנע.
הפרוייקט ברובו הגדול במימון של JNF הוא חלק ממכלול של עבודות פיתוח בפארק כולל פיתוח תשתיות חשמל, מים וביוב, שימור אתרים, תחזוקה של מסלולים, תשתיות ופיתוח תיירותי מקיף סביב האגם.
פארק תמנע עורכים תכנית מתאר מפורטת לבמואת הכניסה לפארקץ על פי תכנית זו מתוכננת החלפת שטחים בין שטח ג' בתכנית המתאר הישנה של בקעת תמנע לא' בכדי לאפשר את פיתוח המבואה. תכנית המתאר לקראת הפקדה.
עיקר דבריה של חגית על התכנית:
- תכנית פיתוח המבואה הועברה לתכנון מפורט.
- התכנית על פי עקרונות של תכנון מדברי.
- מוצע שינוי תוואי כביש הכניסה לפארק. הכביש יעבור מדרום למבנה הקיים. המבואה כוללת חניה ל 100 רכבים פרטיים 10 אוטובוסים, מרכז מבקרים, רחבה גדולה, מבנה קיים, מבנה משרדים קיים.
- הפרוייקט יושלם בשלב אחד.
- מרכז המבקרים יכיל קופות, מזנון קטן, שרות מידע למטייל ומצאים ארכיאולוגים.
- תהיה השכרת אופניים גם במבואה.
- מוקד הפעילות התיירותית בפארק באגם.
- השקעות נוספות בפארק – שבילי אופניים, שיפור תשתיות, הסדרת שילוט, שימור אתרים.
- טרם הוחלט על פתרון שפכים של הפארק אם חיבור למט"ש אליפז או בניית מט"ש לפארק.
- לא תהיה עקירה של עצי השיטה.

בדיון לאחר הצגתה של חגית הוחלט שסבב"ע תבקש מהנהלת הפארק ומצוות התכנון של הפארק שבתכניות הפיתוח של הפארק תלקח בחשבון האפשרות למיקום חדש למלון במקום בעמק ססגון.
אנו ממליצים להמתין עם גמר התכנון להכרעה של הועדה המחוזית בנושא המלון.
ביום שני הקרוב 14.3 בשעה 12:40 יתקיים דיון מכריע בועדה המחוזית דרום בבאר שבע בנושא דו"ח הסוקר של מלונאות בבקעת תמנע. נוכחות קהל רב הוא חשוב להצלחת המאבק. המעונינים להגיע יכולים לפנות לsababa@arava.org






יום ראשון, 13 בפברואר 2011

האנגר בגובה 40 מטרים בבקעת עובדה

מבני ההאנגר המתוכננים בתכנית איירפארק הם בגובה של כארבעים - 40 מטרים! לשם המחשה זהו מבנה של יותר מעשר קומות מגורים ו4.5 קומות מסחריות. המבנים מתוכננים במרחק של כ 500 מטר מכביש הערבה. לתוך מבנה כזה צריך להכנס מטוס בואינג לטיפול או לגריטה.
להלן מצגת הממחישה את גודל המבנה המתוכנן בשטח מדברי.

סבב"ע מגיבים על תכנית איירפארק


בתאריך 19.1.2011 נערך סיור של תושבי חבל אילות בבקעת עובדה ומפגש עם נציגי חברת איירפארק.
בסיור השתתפו 15 מתושבי חבל אילות ואילת.
לאחר המפגש דנה ועדת ההיגוי של סבב"ע בתכנית המוצעת ולהלן התייחסותנו לתכנית.
סבב"ע, הארגון הסביבתי של חבל אילות, פועל להגנה על הסביבה הייחודית בערבה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח של האזור והגנה על השטחים הפתוחים. אנו תומכים בפיתוח של חבל אילות תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר קיימא.


סבב"ע, הארגון הסביבתי של חבל אילות, פועל להגנה על הסביבה הייחודית בערבה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח של האזור והגנה על השטחים הפתוחים. אנו תומכים בפיתוח של חבל אילות תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר קיימא.

תכנית איירפארק המוצעת בבקעת עובדה מתוכננת על שטח של 3,700 דונם. כמחצית משטח התוכנית נמצא בשטח בסיס עובדה. המחצית השנייה - בשטח פתוח בלתי מופר הצמוד לבסיס.
מובן לכל כי כל שטח פתוח המוקצה לטובת שימושי האדם – לא ישוב להיות כשהיה, והמחיר לסביבה גבוה ביותר.
בדאגה לשטחים הפתוחים בערבה, אנחנו חשים כי סבב"ע אינה מייצגת רק את תושבי האזור אלא את האינטרס הרחב של כלל תושבי ישראל, שמרחבי הנגב שלהם – גם אם אינם מכירים את הדילמה שעל הפרק. אין חולק כי התוכנית המוצעת עתידה לפגועה בשטחים פתוחים בהיקף ניכר. יש לדאוג שהשפעת התוכנית על הסביבה תהיה קטנה ככל האפשר.

להלן הערותינו למיזם:
1. החותם בנוף:
אין ספק כי החותם שישאיר המיזם בנוף הפתוח של בקעת עובדה הוא משמעותי ובעייתי. תוכנית "איירפארק" אמורה לקום בצמוד לכביש 12 ולאורך 4.5 ק"מ. בתוכנית הבינוי המוצעת ישנם מבני אחסנה (האנגר) צמודים לכביש 12 בשלושה ריכוזים שונים. קצב הבינוי של ההאנגרים על פי התקדמות של שלבי הפרויקט.
יש לקבוע בתקנון התוכנית גובה מקסימלי מעל פני הקרקע למבני ההאנגר. בנוסף יש להציג חלופות תכנוניות לצמצום הפגיעה בנוף, עקב הקמת המבנים. בין החלופות מוצעות - הצבת המבנים בצד המזרחי של המיזם, רחוק מהכביש. וביצוע עבודות עפר כך שבסיס המבנים יהיה נמוך מגובה מגובה פני השטח.

זיהום אור בבקעת עובדה:
במצגת שהוצגה בפני סבב"ע נעדרה התייחסות לזיהום אור. על פי תפיסתנו, החושך הוא מאפיין חשוב של המרחב המדברי. בשל החום והקרינה, פעילים רוב בעלי החיים בלילה. יש לבחון לעומק את ההשפעות האפשריות של זיהום אור על יכולת ההסתתרות ו/או הצייד, את תנועת בעלי החיים ואת תהליכי ההתרבות שלהם. לזיהום אור בבקעת עובדה משמעות רבה גם לחוויית המטיילים במדבר.
יש לפרט בתקנון התוכנית את התאורה המותרת במיזם, את שעות הפעילות ואת מידת זיהום האור הצפוי, כולל התייחסות לתאורת הגדר ההיקפית, תאורה במגרשי העבודה וסביב השטח הבנוי.

2. שדה תעופה בינ"ל בבקעת עובדה:
סבב"ע רואה בבקעת עובדה חלופה אפשרית לשדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בתמנע, ומבקשת לוודא כי התוכנית אינה סותרת את האפשרות להרחבתו של השדה האזרחי והטרמינל שלצדו.

3. נספחים מחייבים לתוכנית:
היזם השקיע עבודה רבה בעריכתם של תוכנית בינוי ונספח נופי על מנת לעמוד בדרישות המשרד להגנת הסביבה והוועדה המחוזית. עם זאת, אין במסמכים כמעט דבר המחייב את היזם לביצוע.
אנו מבקשים ממוסדות התכנון לכלול את שני המסמכים בתקנון התוכנית.

4. אחריותו של היזם במקרה של כישלון המיזם:
יש לכלול בתקנות התחייבות להחזרת השטח לקדמותו מבחינה נופית - כולל פירוק גדרות, מבנים ומשטחי בטון. יש למנוע מצב שבו ישונה הייעוד והשטח יחליף בעלים.

שינויים מהותיים אלו צריכים להיכלל בתוכנית בטרם תופקד.

אנו מצטרפים לעמדת המשרד להגנת הסביבה שהמיזם לא יהפוך למגרש גרוטאות למטוסים מכל העולם.

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

התנועה הירוקה, פרשת גלנט וחולות סמר

ד"ר אורי שיינס אמר בראיון השבוע לעיתון הארץ:


אחרי פרשת הקרקעות של גלנט, הוא מתכוון להשקיע את כל מרצו בהצלת חולות סמר בדרום
הערבה, שטח שבו הוא ערך מחקרים ובו מתכוון מינהל מקרקעי ישראל לאפשר כריית חול.


אורי שיינס הוא חבר בתנועה הירוקה שנוסדה לפני כשנתיים וחצי. זוהי קבוצה של מדענים ופעילי סביבה אשר חרטו על דגלם את העיסוק בנושאים סביבתיים והגנה על שטחים פתוחים. בבחירות האחרונות התנועה עדיין לא עברה את אחוז החסימה אבל לאט לאט התנועה הירוקה צוברת תאוצה ומבססת את מעמדה כאלטרנטיבה ראויה כמפלגה העוסקת בנושאים חברתיים וסביבתיים.

אנחנו מברכים על כל עזרה ויכולים רק לקוות שהתנועה הירוקה ופעיליה יסיעו לנו במאבק הקטן שלנו להציל 600 דונם חול שאין עוד כמותם בשום מקום.



תכנית עבודה של סבב"ע לשנת 2011

בישיבת ועדת ההיגוי האחרונה קבענו את תכנית העבודה של סבב"ע לשנת 2011.
להלן היעדים לשנת הפעילות הקרובה:
המסמך המלא כולל תוכנית עבודה מפורטת - כאן

• להעלות מודעות סביבתית בקרב תושבי האזור, לנהל קמפיינים למען נושאים סביבתיים מקומיים ולפעול כבמה לחיזוק הסביבה והקיימות בערבה הדרומית.
• נציג מכל ישוב בועדת ההיגוי.
• תקשורת אזורית – דרך אתר האינטרנט, דרך הבלוג דרך העיתון האזורי ודרך מיילים לרשימת התפוצה.
• קידום גישת פיתוח בת-קיימא בערבה הדרומית, באמצעות :
• השתתפות פעילה בפורומי התכנון האזוריים.
• בניה מתואמת סביבתית - הכנה של מסמך המלצות וכלים לביצוע. מסע הסברה לחשיבות הבניה המתואמת סביבתית.
• תכנית אב לפיתוח בר קיימא – עריכה של נספח לתכנית האב האזורית בנושא תכנון בר קיימא.
• קמפיין חקלאות בת קיימא בערבה – צמצום נזקי החקלאות. העלאת המודעות
לנזקי החקלאות לסביבה ולגישות חקלאות בת קיימא.
•קמפיין ההגנה על עמק ססגון – לתת גיבוי לפעילות הועד למען הצלת עמק ססגון.
•פארק תמנע – להגיש בקשה לאונסק"ו להכיר בבקעת תמנע כאתר מורשת עולמית.
• קמפיין דיונות סמר – לעצור המשך חציבת החול בחולות סמר.
• קמפיינים נוספים אפשריים לפי העניין – איירפארק, תכנית אב לפיתוח בר קיימא מכרות תמנע, מבנים חקלאים, שדה תעופה וקמפיינים סביבתיים נוספים של סבב"ע ושל אחרים.
• איתור מקורות מימון למרכז סבב"ע במשרה מלאה.
• איתור מקורות מימון ארוכי טווח למרכז סבב"ע



סיכום ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע 26.1.2011

בתאירך 19.1 התקיים סיור ומפגש עם נציגי חברת איירפארק בבקעת עובדה.
במפגש השתתפו 15 מתושבי אילת והערבה. זכינו למצגת מענינת אודות המיזם ולהזדמנות לשאול שאלות על השפעות המיזם על הסביבה.
בועדת ההיגוי האחרונה גיבשנו את עמדת סבב"ע ביחס למיזם. מסמך עמדה מסודר יתפרסם בימים הקרובים, לאחר אישור של חברי ועדת ההיגוי לנוסח הסופי.
בסיכום הישיבה רשומות הערותינו למיזם.
סיכום ישיבת ועדת ההיגוי 26.1.2011

יום שבת, 22 בינואר 2011

סדר יום ישיבת ועדת היגוי סבב"ע 26.1.2011

סדר יום ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע
יום רביעי 26.1.2011 בשעה 18:15 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
חזרנו לימי רביעי!

1. אישור פרוטוקול ישיבה 30.12.2010
2. אינפורמציה
• דיווח מצוות תמנע – אונסק"ו
• עדכון חולות סמר
• חקלאות בת קיימא בערבה ובערבה תיכונה.
• שימוע ציבורי תעלת הימים

3. בניה מותאמת סביבה – אלכס סצלסקי מקיבוץ לוטן ייתן סקירה על בניה מותאמת לסביבה.

4. סיכום סיור עם חברת איירפארק, דיון על עמדת סבב"ע על המיזם.

5. דיון בתכנית עבודה של סבב"ע לשנת 2011

לידיעתכם, טרם מצאנו מחליף לדוד לרר כיו"ר סבב"ע.

נדחה הערעור לעתירה נגד תכנית הכירה בחולות סמר

ב12 לינואר דחו שופטי בג"צ את העתירה שהגישו "אדם טבע ודין" נגד תכנית הכרייה בחולות סמר. בהחלטתם זו הם התירו את הרס הדיונה. יתכן שכבר בשבועות הקרובים נראה סימנים של התחלת העבודה לכריית החול בדיונות.
זה היה הביקור הראשון שלי בבית המשפט כבעלת עניין. ישבנו אני ועוד כעשרה פעילי סביבה בציפיה להכרעת הדין. הדיון לא היה מותח. כבר בתחילת דבריו אמר השופט רובינשטיין שהערעור נדחה. זה היה רק עצוב. עצוב משום שלא היה איש מבין הנוכחים שהאמין שיש הצדקה להרס החולות. איש לא התווכח על ערכי הטבע המיוחדים של המקום. מה שהכריע את גורל החולות היה משך הזמן בין אישור תכנית הכרייה לבין הגשת ההתנגדות לתכנית.
בסיפור המתסכל של חולות סמר יש לקח חשוב לכולנו. איננו יכולים להיות אדישים לתנופת הפיתוח סביבנו ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לשים את גורל הסביבה בידי פקידים. אנחנו צריכים לגלות ערנות, מעורבות ואכפתיות כל הזמן.
בחודש האחרון התקיימו שני מפגשים חשובים מיזמים גדולים העתידים לקום באזורנו. הראשון, שימוע ציבורי עם נציגי הבנק העולמי על ההשפעות הסביבתיות של תעלת הימים והשני, ארוע באחריות של סבב" ע, מפגש עם יזם "איירפארק" העתיד לקום בבקעת עובדה. חשוב ללמוד את הדברים ולהביע עמדה בקול ובזמן ושני היזמים היו פתוחים לשמוע. טוב היה לו יותר מתושבי האזור היו מנצלים את הבמה שניתנה להם.
את המאבק על החולות עוד לא סיימנו. הפסדנו במערכה אבל ישנם אפיקי פעולה נוספים ואנחנו משתדלים להיות אופטימיים שנוכל למנוע הרס חלק מהחולות. נזדקק לתמיכה רבה של תושבי האזור למשך הדרך.
להלן פסק הדין

נשוחח על המשך המאבק בישיבת ועדת ההיגוי של סבב"ע ביום ד' 26.1.2011 בשעה 18:00

הדיון בבית המשפט זכה לכיסוי תקשורתי נרחב הודות לפעילות של הצעירים ממגמה ירוקה.
מצורף קישור לידיעה באתר NRG

יום שני, 3 בינואר 2011

סיור איירפארק 19.1.2011

הבטחנו סיור ומפגש עם היזמים כבר פעמים ואני מקווה שהפעם באמת יצא לפועל.
הסיור יערך ביום רביעי 19.1.2011 בשעה 16:00 בבקעת עובדה.
היזם יציג בפנינו את תכנית איירפארק ותהיה לנו ההזדמנות להגיב, לשאול שאלות ולקבל תשובות.
יש להרשם מראש!

פרוטוקול ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע 30.12.2010

פרוטוקול ישיבת ועדת ההיגוי האחרונה שלנו לשנת 2010.

התכנסנו 16 איש מתושבי האזור לדון בעניני סביבה סביב שולחן אחד.
רויטל כץ מאליפז ופעילה ב"ועד התושבים למען הצלת עמק ססגון" נתנה תקציר של דו"ח הסוקר על עמק ססגון,
קיימנו דיון על כלים ודרכים ליצירת אמנה סביבתית בין החלקאים לסביבה,
קבענו יעדים לשנת 2011.

ישיבת ועדת ההיגוי הבאה תתקיים ב 26.1.2011 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
אנחנו נשמח לצרף אנשים נוספים לועדת ההיגוי!

יום שני, 13 בדצמבר 2010

סיכום ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע 25.11.2010

להלן סיכום ישיבת ועדת ההיגוי שהתקיימה בתאריך 25.11.2010

ישיבת ועדת ההיגוי האחרונה לשנת 2010 ביום חמישי תאריך 30.12.2010
בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.

ועדת ההיגוי מונה כעת קרוב לעשרים פעילים אכפתיים מתושבי האזור.
חסרים נציגים ממחצית הישובים באזור. לוטן, נוה חריף, נאות סמדר, שחרות ובאר אורה.
תושבי האזור המעונינים להגיע למפגש הכרות, לשמוע על הנעשה בסבב"ע ובסביבה מוזמנים.

התכנית לבניית המלון בעמק ססגון נבחנת מחדש!


הייתה שמחה לכתוב אודות הצלחת חברינו מהועד למען הצלת עמק ססגון במילים שלי אבל היטיב לעשות זאת צפריר רינת בכתבתו במוסף הארץ השבוע "העמק יישאר ססגון"
המאבקים לשמירת טבע מתנהלים לרוב בנסיגה מתמדת אל מול כוחות הפיתוח והבינוי. אבל לאחרונה הוכיחו פעילי סביבה שנחישות ושימוש יעיל בכלים משפטיים מחוללים שינוי במגמה. זה קרה לפני כמה שבועות, עם ביטול תוכנית כפר הנופש בחוף פלמחים לאחר מאבק ציבורי עיקש, וכעת גובר הסיכוי שזה יקרה גם בעמק ססגון המרשים בדרום הערבה.

לוועדה לתכנון ובנייה במחוז דרום הועבר השבוע דו"ח שהכינה חברת התכנון והאדריכלות "אתוס". היא בחנה תוכנית להקמת מלון בלב עמק ססגון. הדו"ח קובע באופן מפורש שיש להעדיף מיקום אחר להקמת המלון בגלל הפגיעה הנופית שהוא יגרום לעמק. מדובר במלון של 400 חדרים שיוקם בהשקעה כוללת של 120 מיליון דולר.
הדו"ח הוכן על פי החלטה שקיבל, לפני כשנה וחצי, בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתשובה לעתירה
שהגישוועד תושבים למען עמק ססגון והארגון הסביבתי "אדם טבע ודין", נגד תוכנית המלון שמקדמת קבוצת "אגרא". בית המשפט מצא פגמים בהליכי אישור המלון וקבע שיש לבדוק אתההשפעה הנופית והסביבתית של הפרויקט.

הבדיקה, שהושלמה כעת, קובעת שיש להעדיף חלופה אחרת להקמת המלון, בשטח המשמש מבואה דרומית של פארק תמנע. "תהיה זו טעות חמורה להמשיך בהליך האישור של התוכנית באתר המקורי", נכתב. "היא תפגע בנוף נדיר ברמה הלאומית, באזור שטרם הופר בפעילות אנושית".

ההחלטה התקבלה בסיפוק. בהודעה משותפת של הגופים שעתרו לבית המשפט והחברה להגנת הטבע נאמר, שעל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לתקן את טעויות העבר ולבטל את התוכנית ההרסנית. מיקי חברוני מקבוצת "אגרא" אמר שההחלטה מחייבת אותם להתחיל את כל הפרויקט מחדש ושהחברה תבדוק את משמעות הדבר. "לא אנחנו קבענו שיש להקים מלון בעמק ססגון", ציין.

לדבריו, "הפרויקט שתיכננו במקום הביא בחשבון כל מרכיב סביבתי. הוא חבוי בתוך אזור הררי כך שהוא לא נצפה מרחוק. הנמכנו את גובה המבנים, ותיכננו לעשות בבנייה שימוש בחומרים מתכלים ולמחזר מים. עבודת התכנון שהשקענו לא מתאימה לחלופה המוצעת כעת", אמר.

הדו"ח של חברת "אתוס" מכיר בקושי הכרוך בביטול התוכנית ובקשיים שייגרמו ליזם שכבר השקיע בעמק ססגון את הונו ומרצו. עם זאת, צוין בו שחלופה מוסכמת על מרבית הגופים המעורבים תוכל להיות מקודמת בהליך מהיר יחסית.

עמק ססגון מצטרף לשורה של מאבקים לביטול תוכניות שאושרו בעבר בוועדות תכנון. כיום נהנים מאבקים אלו מרוח גבית, בעקבות השינויים בחקיקה הסביבתית הדורשת הגנה מחמירה יותר על אזורי טבע כגון חופים. בוועדות התכנון יש מדיניות שונה, המכירה בכך שיש להעדיף הרחבת בנייה קיימת על בנייה חדשה בלב שטחים פתוחים.

בחוף פלמחים זו היתה תוכנית שאושרה בעבר להקמת כפר נופש בצמוד לחוף הפתוח. המאבק הציבורי הביא לכך שוועדת תכנון מחוזית, שבעבר אישרה את התוכנית, קיימה דיון נוסף לפי המלצת הממשלה וביטלה את הקמת כפר הנופש.

כעת מתרכזים הארגונים הסביבתיים במאבקים נוספים. הם ינסו לעצור תוכניות להקמת מתחם כפרי נופש בחוף בצת בגליל המערבי, ומתחם גדול נוסף של כפרי נופש בצמוד לחוף ניצנים. הם גם ינסו למנוע את מימוש התוכנית לייבוש שטח קטן של הכנרת באזור טבריה כדי להקים בית מלון. תוכנית זו אושרה בעבר באופן חוקי, אבל הירוקים מקווים שגם במקרה הזה יהיה אפשר להסב לאחור את גלגל הפיתוח. *

עוד על המאבק להצלת עמק ססגון אפשר לקרוא באתר המאבק

קיימות וחשיבה סביבתית

במסגרת סדרת ההרצאות שלנו בנושא קיימות וחשיבה סביבתית

תפיסת יחסי אדם וסביבה,
תושבי האזור בעת העתיקה.
מרצה ד"ר עוזי אבנר
הרצאה ראשונה
יום שלישי 14.12.2010 בשעה 17:30
הרצאה שניה
יום שלישי 21.12.2010 בשעה 17:30

בספריית הילדים בקיבוץ יטבתה
הנכם מוזמנים.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

קורס קיימות וחשיבה סביבתית

נדחתה הרצאתו של ד"ר עוזי אבנר שהייתה אמורה להתקיים השבוע.
במקום זה
ירצה יניב גולן
תחביב יקר: מאבק סביבתי
יום שלישי 30.11.2011 בשעה 17:30
בספריית הילדים בקיבוץ יטבתה
אפרסם את עדכון תכנית הקורס בהקדם האפשרי.

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

הפיתוח בעיר אילת ובסביבה

באתר ערב ערב השבוע כתבה עם רשימה של נושאים שכדאי להיות ערניים להם:
תכנית האב לניקוז בחבל אילות - הירדנים אינם ממהרים לשתף פעולה בפתרון בעיות הניקוז בין עקבה לאילת. המועצה מקדמת תכנית של הקמת סוללה וחפירת תעלת בשטחים הסמוכים לאילת להגנה מפני מי שטפונות מהצד הירדני.
תעלת הימים - אמנם עוד חזון למועד אבל בחודשי הקיץ יוגש דו"ח המציג את השפעות השאיבה המוצעת על מפרץ אילת והסביבה.
כור גרעיני בעקבה - ??
לכתבה כולה

הרפורמה לתכנון

גם אני, כמו רבים מהנהנת בראש כל פעם שמישהו אומר ה"רפורמה לתכנון" כשבעצם, תכל'ס אני לא לגמרי מבינה מה זה אומר. ברור שיש כאן חוק מאד בעייתי אבל במה הוא בעייתי?
עשיתי קצת שיעורי בית ושוחחתי ארוכות עם מהנדס המועצה יוני פרג'ון והנה הסבר פשוט.

הרפורמה לתכנון מביאה שינוי בחוק בשני תחומים: בתחום הרישוי ובתחום התכנון.
בתחום הרישוי (היתרי בניה וכיוב')
המצב הקיים: ועדת הרישוי כפופה לוועדה המקומית. התכניות נבדקות על ידי בעל הסמכות וההכשרה לכך בועדה המקומית ומאושרות על ידי הועדה המקומית.
מה הבעיה? ישנן רשויות שעובדות בעומס גדול וקצב אישור התכניות איטי מהרצוי.
המצב המוצע ועדת הרישוי תהיה מופרטת. תכניות יועברו לבדיקה על ידי משרדים פרטיים ויוחזרו לאישור בועדות המקומיות.

בתחום התכנון
המצב הקיים: הועדה המקומית דנה ומאשרת תכניות אשר בסמכות ועדה מקומית ובתכניות שהן בסמכות הועדה המחוזית.
תכניות שהן בסמכות ועדה מקומית אלה הן שינויים בתכניות מתאר שאינם משנים יעודי קרקע כמו החלפות שטחים, קביעת קו בניין וכו'. בעקרון הועדה המקומית רשאית לאשר תכנית כזו והתכנית מועברת לועדה מחוזית לעיון. בפועל מדיניות היועץ המשפטי של משרד הפנים הוא להקשות על אישור תכניות מסוג זה. והועדות המחוזיות מערימות קשיים. דוגמא לתכנית כזו היא תכנית ההרחבה הקהילתית של קיבוץ אליפז שבתחום הקו הכחול. במסגרת אותה תכניות הוגדרו זכויות בניה לאפשר את ההרחבה. התכנית אושרה בועדה המקומית והועברה לעיון במחוזית ונעצרה.
תכניות מתאר שהן בסמכות הועדה המחוזית עוברות את הועדה המקומית להתייחסות הועדה ומועברת להמשך טיפול בועדה המחוזית.
מה הבעיה? ישנן כמה בעיות. ראשית הועדות המקומיות אינן זוכות לעצמאות להן הן זכאיות בתוקף החוק (על פי תיקון 46 לחוק התכנון והבניה). העבודה בועדות המחוזיות נערמת והן אינן עומדות בעומס. לוקח בין שנתיים לעשר שנים לאשר תכנית מתאר! אפשר לפתור את הבעיות בשינוי עמדתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים ובהוספת תקנים לועדות המחוזיות ואפשר כמובן לעשות רפורמה.
המצב המוצע: הועדות המקומיות יקבלו יותר סמכויות. הועדות המקומיות ידונו ויאשרו תכניות מתאר מפורטות ברמה המקומית (תכנית מתאר מפורטת שיש לה כבר תכנית רקע לאזור, באזור שלנו הכוונה היא להפוך את תכנית האב לתכנית מתאר המגדירה יעודי קרקע). ועדה ארצית לתכנון ובניה תפקח על החלטות הועדות המקומיות.
הועדות המקומיות תהפוכנה לועדות מקצועיות. מהנדס המועצה יקבל מעתה זכות הצבעה בועדה ובנוסף הועדות תתוגברנה בנציגים מהרשויות השונות (רט"ג, משרד הבריאות, רשות העתיקות וכו').
הועדות המחוזיות לעומת זאת תאבדנה מכוחן. הן יעסקו כעת רק בתכניות יעודי קרקע. ולא בתכניות מתאר מפורטות.
המבנה הארגוני החדש אמור לפשט את תהליך אישור התכניות.

מה זה אומר על הועדה המקומית שלנו?
הודה המקומית תמשיך להיות מורכבת מנציגי המליאה. מהנדס המועצה נשאר יו"ר הועדה המקומית ויזכה גם הוא לקול בהצבעות. בנוסף תתוגבר הועדה בנציגים מקצועים בעלי זכות הצבעה. הרפורמה אולי תעלה את רמת הדיון על התכניות ותחייב את המגישים ליתר רצינות מול הועדה אבל דמיינו לכם את מערכת הלחצים בוועדה המקומית בעיריית אילת?

מה טוענים המתנגדים לרפורמה?
המטה לתכנון אחראי אשר שותפים בו ארגוני סביבה, חברה ואחרים הוציאו נייר עמדה לנושא הרפורמה ובו הם מנמקים בבהירות את ההתנגדויות.
הטענה העיקרית היא נגד אופן קידומה של הרפורמה. על כך שהתהליך הוא ללא שימוע ציבורי. ועל כך שהיא למעשה מיותרת. ניתן ליעל את הטיפול בתכניות המתאר על ידי חיזוק הועדות המחוזיות ובהכלה של תיקון 46 המגדירה את סמכויות הועדות המקומיות. אין צורך בשינוי החוק.
על הרפורמה עצמה טוענים המתנגדים:
• הרפורמה תגרום לכך שמהירות האישור יבוא על חשבון איכות התכניות.
• לצורך יישומה של הרפורמה יצטרכו לבנות יחידות שלמות במשרד הפנים לטיפול ב 116 הועדות המקומיות.
• הרפורמה תבטל את ההיררכיה החשובה במערכת התכנון, תיצור כאוס תכנוני ותחשוף את הועדות להשפעה מאסיבית של בעלי עניין פוליטי וכלכלי.
• בין הועדות המקומיות לארציות נשאר חלל ריק שמונע תכנון אזורי ועלול להביא להתנגשויות בין הרשויות השונות.
• הציבור יאבד מיכולתו להשפיע על הליכי התכנון. הסמכויות הועדה הארצית תבואנה על חשבון יכולת הציבור וגופים מקצועיים להשפיע על אישור התכניות.
• בתחום הסביבה:
o ביטול הועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים וסעיפי חוק המגנים על שטחים אלה.
o הפרטה של תסקירי השפעה על הסביבה
o החוק החדש אינו נותן מעמד למועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע.
• בתחום החברה:
o על פי החוק הקיים אין ייצוג של משרד הרווחה במוסדות התכנון אבל האוכלוסיות מוגנות היטב על פי חוק התכנון והבניה. החוק החדש אינו מסדיר ייצוג הולם לאוכלוסיות אלה בועדות התכנון אבל מחלישה את זכויותיהם בחוק.
• העדר שקיפות:
o הועדות המחוזיות והארציות אין מחויבות בפרסום ישיבותיהן או בתמלול הישיבות.
o האפשרות היחידה לציבור להשפיע על תכנית היא בהתנגדויות או בהשפעה על נציגויות בועדות. המצב אינו שונה בהרבה מהמצב היום אלא שהדיונים יתנהלו במסלול מהיר יותר.

האם איום הרפורמה הוא ממשי? צריך לקחת כל הצעה כזו ברצינות ולנקוט עמדה אחראית. הרפורמה אמורה בתקופה הקרובה להידון בועדות הכנסת. לפי הפרסומים בעיתונים היא לא תגיע רחוק אבל במדינה כמו שלנו צריך לגלות ערנות.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

ישיבת ועדת היגוי סבב"ע 25.11.2010

סדר יום ישיבת ועדת היגוי של סבב"ע
יום חמישי 25.11.2010 בשעה 18:00 במרכז לאנרגיה מתחדשת.
שימו לב לשינוי יום!

1. אישור פרוטוקול ישיבה 27.10.2010
2. אינפורמציה
• דיווח על חולות סמר. (סבלנות יש הרבה מה לדווח)
• דיווח מהכנס לפיתוח בר קיימא בנגב ובערבה.
3. מצגת על מינים וזוחלים בחולות סמר – יעל אולק תתן סקירה של על המינים הרבים בחולות סמר ועל הסכנות שבצמצום שטח המחייה שלהם בחולות.
4. פסולת חקלאית – דיון מעשי בנושא מעורבות סבב"ע בפרויקט הטיפול בפסולת החקלאית ובפיתוח בר קיימא בחקלאות.
5. נייר עמדה של סבב"ע לדיון על שמורת חולות סמר.
הטיוטה לנייר העמדה יופץ סמוך יותר למועד הישיבה.
6. החלפת יו"ר סבב"ע – דוד לרר מסיים תפקידו כיו"ר בחודש דצמבר.

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

נדחה סיור איירפארק!

לצערי נדחה הסיור והמפגש שתוכנן בתאריך 10.11 עם נציגי חברת איירפארק למועד לא ידוע.

עדכונים על חולות סמר

המאבק על החולות לא הסתיים. הדיון בבית המשפט העליון שהיה אמור להתקיים בחודש נובמבר נדחה ל 12 בינואר 2011 בשעה 09:00 בבוקר.
המשמעות מבחינת המאבק זה שיש לנו עוד קצת זמן להוכיח את עמדתנו שיש חלופות לחול של סמר.
בינתיים נלקחו בדיקות מחול הנמצא בתפל של תמנע להתאמה לתעשיית הבטון. המנהל יבצעו לאלתר ובמימונם את סקר העומק בחלקות א' וב'. נקווה שהתוצאות של שתי הבדיקות החשובות האלה יוכלו לשמש אותנו בהמשך הדיון על גורל החולות.
ממשיך שיתוף הפעולה בין בית ספר שדה אילת לסבב"ע. במהלך חופשת חנוכה יוצב דוכן של חולות סמר במזנון יטבתה ואנחנו נקיים סיורים ללא תשלום בחולות. העיקר שיבקרו יותר ויותר אנשים בחולות.
השבוע הייתה אמורה להתקיים ישיבה מכרעת בנושא עתיד החציבה בחולות כאשר אמורים היו להתכנס במשרד המנכ"ל להגנת הסביבה יוסי ענבר נציגים נוספים מהמשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל המנהל ירון ביבי והממונה על המכרות יוסי וירצבורגר. הישיבה נדחתה מסיבות שונות ואנחנו מחכים בדריכות לדעת את מועדה החדש.

על המאבק ועל הארוע "עפים עם החול" כתב יניב גולן בקצה המדבר האחרון מאמר יפה "עוף החול"

שיח עמיתים בנושא פיתוח בר קיימא בנגב ובערבה

השבוע הצטרפנו רויטל כץ (תושבת אליפז, פעילה בסבב"ע וחברה בועד להצלת עמק ססגון) ואנוכי לשיח העמיתים (מספר 9) בנושא פיתוח בר קיימא בנגב ובערבה.
את הכנס שהתקיים במושב חצבה ארגנו חברת ד.מ.ר המתמחים בתכנון ערים ואזורים. הגיעו נציגים מועצות ורשויות מכל רחבי הארץ (כולל מ.א. גולן!) לדון בפיתוח בר קיימא במועצות.
נתון משמח שהוצג בתחילת הכנס הוא שמתוך 53 מועצות אזוריות בארץ 35 בשלבים שונים של גיבוש תכנית אב לפיתוח בר קיימא מה שמעורר את השאלה מדוע במועצה אזורית חבל אילות עדיין לא התחלנו במהלך דומה.
בכנס נדונו הקונפליקטים שבין פיתוח לשימור בהתישבות, בפיתוח החקלאי ובתעשיה בערבה ובנגב ובתפיסת הקיימות בכלל.
הזדמן לנו לשמוע, להתרועע ולשוחח עם אנשים מקשת רחבה של דיסיפלינות כולל נציגים מהועדה המחוזית, קק"ל, הרט"ג ועוד. את הרושם החזק ביותר השאיר שי טחנאי מהחברה להגנת הטבע כשדיבר על ה"חזירות", על העיניים הגדולות ועל חוסר המידתיות בפיתוח. נתן לכולנו חומר למחשבה.
רמת הדיון הייתה גבוהה ומענינת והיה מרגש לשמוע מנציגי המועצות השונות שעברו תהליך חשיבה סביבתי משותף.
חשוב שנמשיך גם אנחנו בדיון הזה במועצה האזורית חבל אילות. 13% משטחה של מדינת ישראל היא באחריותנו ואסור לנו להקל בכך ראש.
בהערות סבב"ע לתכנית האב של חבל אילות ביקשנו להוסיף פרק העוסק בפיתוח בר קיימא. בתשובתו של אודי גת לפנייתנו הוא מסביר שהפרק העוסק בניהול השטחים הפתוחים ממצה את הנושא. הוא אינו מתנגד לתכנון בר קיימא אבל אינו רואה צורך לייחד לזה פרק בתכנית האב. מסקנתי משיח העמיתים היא שהוא טועה. אנחנו צריכים לנסח באופן ברור מהו תכנון בר קיימא במועצה אזורית חבל אילות ולהגדיר מהי המחוייבות שלנו לפיתוח בר קיימא. אודי כותב במכתבו שהוא ייתן את ברכתו למי שירצה לעסוק בפיתוח בר קיימא. סבב"ע יצטרכו להרים את הכפפה.
מכתבו של אודי גת לסבב"ע