יום שבת, 30 ביולי 2011

מחאת תושבים בסיור באתר הקומפוסט האזורי



ביום רביעי 27.6 קיימנו סיור לאתר המיועד להקמת מתקן הקומפוסט האזורי ולאחר מכן נערך מפגש פתוח לתושבי האזור עם דובי קדישאי מנכ"ל ערדום ורוי קגן מנהל הפרוייקט. לאחר המפגש עם דובי קדישאי קיימנו שיחה של ועדת ההיגוי של סבב"ע על עמדת סבב"ע לנושא כאשר עיקר הדיון נסב על הערכיות הגבוהה של השטח שנבחר להקמת המתקן, על תהליך קבלת ההחלטות במשרד להגנת הסביבה והמועצה ועל חוסר התקשורת עם חברי הקיבוצים והתושבים.

במהלך הסיור הצטרפו אלינו במחאה שקטה ויפה קבוצת רוכבים רב גילאית מחוות עין רדיאן (יטבתה). אתר הקומפוסט עתיד לקום על שטח מלחת יטבתה עשיר במגוון מיני צמחיה ובעלי חיים. התושבים מוחים על הרס המקום.

בימים הקרובים אעלה לאתר את עמדת סבב"ע לנושא.


יום שישי, 8 ביולי 2011

סרטון חדש ברשת על חולות סמר ועמק ססגון

החברה להגנת הטבע יזמו ידיעה השבוע בידיעות אחרונות.


טבע או נדל"ן? שתי פיסות מדבר לפני הכרעה
שני מאבקים סביבתיים עומדים בפני
הכרעה: היזם שעתיד לכרות חול בדיונות סמר שבערבה לטובת תעשיית הבנייה באילת צפוי
להתחיל בעבודות, ובעמק ססגון שבתמנע יוחלט אם להעתיק את מיקום המלון או להותיר אותו
במקומו, בניגוד לעמדת ארגוני הסביבה .

לידיעה המלאה ולסרטון המצורף

מפגש בנושא תכנון בר קיימא בחבל אילות


בתאריך 27.6 קיימנו מפגש אזורי ראשון בנושא פיתוח בר קיימא בחבל אילות. השתתפו 45 איש מתושבי האזור שהנושא קרוב לליבם. בינהם גם בעלי תפקידים רבים בקיבוצים ובמועצה האזורית.

האווירה הייתה טובה ושיחה הייתה קולחת. שמענו קשת רחבה של דעות ורעיונות בהם אנחנו יכולים להציע שינוי מהותי בצורת החשיבה והעשייה בפיתוח בחבל אילות.
במונח פיתוח בר קיימא מצוייה הכוונה להגן ולשמר את משאבי הטבע הייחודיים שלנו בערבה: על הנוף המדברי הבתולי, על האויר הנקי, על אוצרות הטבע כמו חולות הדיונות ומי התהום, על אתרי המורשת והארכיאולוגיה, על השטחים הפתוחים כמו מניפות הסחף והמלחות או השטחים החלקאים ועל האנשים המיוחדים שהגיעו להתיישב בערבה.

להלן כמה מהנקודות שעלו מהשיחות בקבוצות הדיון:



O המועצה הינה כלי מרכזי להובלה של תהליכים מקיימים. חסר תאום של ציפיות התושבים
מהמועצה להתנהלות מקיימת. אך יש לכבד את החלטות הגופים הנבחרים במועצה. ההעדפה של
תושבי האזור לפיתוח מקיים צריכה לקבל ביטוי בהקצאת המשאבים, כאשר ברור שלפיתוח
מקיים ישנן השלכות כלכליות.
o הדגשים לצמיחה ושגשוג אינם בהכרח הדגשים
לפיתוח.יש למצוא את קו האמצע בין הפיתוח והשימור, בכדי להפחית נזקי פיתוח צריכה
להיות ראייה מערכתית יותר ולהמנע מתהליכים בלתי הפיכים. יש להשתמש במערכת ערכים ולא
בסולם ערכים בכדי להגיע להבנות. איזון הוא מונח סובייקטיבי.
o המועצה כגוף
פעילה בתחום. קיימת תחושה כללית של חוסר שיתוף ציבור. יש למצוא דרכים לייצר מעורבות
גבוהה יותר בהליכי התכנון. פתיחה של הדיונים לקהל הרחב, הגברת אמצעי התקשורת. ליווי
תהליכים בתוך הישובים. צריכים להתקיים דיונים פרטניים בכל הישובים בנושאי פיתוח.
o קיימים פערים בין הישובים.יש לפעול לחיזוק שיתופי הפעולה בישובים, לחיזוק
הקשרים בקיבוצים. הקיבוץ הוא כפר אקולוגי אותו יש לשמר ולחזק.
o הרחבת ישובים
לגיטימית, צמוד דופן ובתוך תחומי הישובים. כל פיתוח מחוץ לישובים צריך לבחון לעומק,
תוך שיתוף הציבור. יש לערוך הפרדה בין שטחי מגורים במועצה לשטחים המיועדים לפעילות
עסקית.
o החקלאות היא מקור פרנסתנו. החקלאות משמעותה שטחים פתוחים. יש למצוא את
הכלים לחקלאות מקיימת בערבה למנגנון אזורי להפחתה של השפעות החקלאות על הסביבה כולל
חקיקה ופיקוח.
o ניהול שטחים הפתוחים כמשאב הטבע החשוב ביותר במועצה. יש לבחון
את השימוש בשטחי האש, לאפשר מעורבות ציבור בניהול השטחים הפתוחים. זהו כלי חשוב
לניהול מקיים.


עלו מגוון רעיונות מענינים שהם כיוונים מעשיים להמשך פעילות:
אתר קומפוסט אזורי • מערך הסעות אזורי. תחבורה מסודרת. • חינוך ומודעות. • חקיקה הפעלה של סנקציות או תמריצים. • איגום משאבים אזורי. • טיפול בפסולת החקלאית. • להוביל שינוי התנהגותי בתוך הישובים. • חינוך לצריכה מופחתת. • התיעלות אנרגתית • עדיפות לניהול משק המים האזורי. • הסדרה של מערכות טיהור השפכים בקיבוצים • לייצר תהליך למידה וחינוך למבוגרים. • עידוד לבניה מקיימת. כולל משאבים. • שיפור ערוצי התקשורת והנגשת המידע לציבור באופן אקטיבי יותר.
• אבחון האיומים על הסביבה. • התוויה של הדרך לעיבוי הישובים באזור. • יישום גינון מדברי בישובים. • פיקוח אזורי על שימוש בחומרי הדברה.


עסקנו גם בניסוח טיוטה לחזון סביבה משותף, כחלק מאמנה סביבתית עליה נבקש להחתים את תושבי האזור.


היחסים בקהילה האזורית בנויים על כבוד הדדי, שיתוף פעולה, קבלת החלטות בדרך
דמוקרטית וקבלת האחר. הקהילה ערה להשלכות של כל מעשה וביחד שואפת ללמוד, לשפר ולקדם
את ערכי הקיימות הסביבתית, החברתית והכלכלית תוך שמירה על משאבי הטבע הייחודיים
לאזור.


השלב הבא בתהליך הוא הקמה של צוותי חשיבה לסיעור מוחות ממקוד בתחומים שהוגדרו על ידי המשתתפים מחזור וקומפוסט, תחבורה, חקיקה, בניה מותאמת סביבה, תקשורת וכו'. ומפגשים בישובים.



אירחה, אפתה וערכה: טל גולדמן, מרכזת סבב"ע sababa@arava.org